ביקורת ספרותית על חשכה נראית - זיכרון של שיגעון מאת ויליאם סטיירון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 בנובמבר, 2012
ע"י מחשבות


הספר הקטן הזה, הכתוב ברווח וחצי וניתן לדחיסה של מספר עמודים מועט יותר, מכיל בתוכו חיבור אינטליגנטי ומאיר עיניים על חשכה גדולה: הדיכאון.

סטיירון לקה בדיכאון בגיל 60 בערך. את המקרה הפרטי שלו הוא פרסם במגזין, בהרצאות ולבסוף בספר, כשהוא לוקח על עצמו לפרסם את אחת הלקויות הנפשיות הנוראיות ביותר שאדם יכול לחוות. לא היה לו מה להפסיד וכולנו הרווחנו ספר מרתק וחכם. ולמה לפסיד? כי לדיכאון יש עדיין תפיסות מכאיבות כאילו אדם רק צריך להרים ראש, לזקוף סנטר ולרוץ קדימה. הכל יהיה בסדר. אז זהו, שממש לא.

אמנם, הוא חוזר ומדגיש, המקרה שלו הוא פרטי, ושוב, הוא חוזר ומדגיש, הדיכאון לובש צורות רבות, אבל מכנה משותף יש לכל צורות הדיכאון: זה עסק מדכא. ישאל עצמו הקורא בטרם שזפה עינו את הכתוב, האם זה לא עניין מדכא לקרוא על דיכאון? יותר מעיק ממדכא, אענה אני, במקרה הפרטי שלי.

כמה בשורות יש לסטיירון: שיש תקווה להחלץ מהמועקה המחרידה הזו, שטיפול נכון ודווקא בבית חולים יסייע יותר לעיתים מטיפול ביתי, שיש עוד לעשות רבות לטיפול מהיר ואפקטיבי, בעיקר במישור הפרמקולוגי, לבעיה חמורה זו.

מומלץ בחום גם למי שנראה לו שהחיים סבבה לגמרי.


12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ