ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר לא משהו

---

ספר מאכזב שהוא בעיקרו תרבות צריכה אמריקאית מקושטת קלישאות על מחלת הסרטן (בעולם שעיקר התמותה בו היא רעב ומים מזוהמים). באירופה מקומו לא יכירנו. ולא יקרנו. בתרבויות המזרח על אחת כמה וכמה נאדה מוחלט. לא מצאתי אותו מצחיק (כמו שהבטיחו) או עצוב (כמו שהוא היה אמור להיות). יותר לכיוון של ציני יהיר, קפריזי, מתפנק, מחושב (מידי, כמו רוב הספרים האמריקאים בני זמננו) וחושב על רווחים שניתן יהיה להפיק מהתסריט עם הכוכבים (של תעשית הקולנוע, אלא מה?) מאשר אשמתם.
לעניות דעתי, זו גם הסיבה לדיאלוגים, מונולוגים וציטוטי סונטות שייקספיר האלמותיות (!!, לא פחות..). הם בד"כ שנונים וחדים מידי ו"כאילו כזה" (בלי קשר לגילם של אלה ששמו אותם בפיהם). קריצה גסה לכיוון המפיקים/ציידי הרעיונות ההוליוודיים (נראה שהניו-יורקים לא יפלו בפח).
סה"כ על גבול המצ'עמם כך שאפילו לא השלמתי איתו טיסה קצרה יחסית, לי זה אומר דרשני.
קורה שטועים. החיים נמשכים.

» ביקורות נוספות של מ-פיש
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים