בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 בנובמבר, 2013
ע"י RayOfLight
ע"י RayOfLight
אויי לא. פשוט אויי לא לספרות הפנטזיה, לספרות הנוער, הרומנטיקה, ולספרות בכללי.
מה הסופרת חשבה לעצמה? שאם היא תחקה ספר, תוציא אותו, ותגיד שהיא כתבה אותו לפני הספר המקורי, יאמינו לה שזה לא חיקוי?
אבל בתכלס, זה עבד, אחרת הספר לא היה מצליח. כן, זה חיקוי של "דמדומים", כצפוי. אז בואו נעזוב את התפל ונעבור לעיקר.
הספר, בפעם ה-192949.3929 מדבר על נערה שמתאהבת בבחור מושלם, ועל טבעי. ובפעם ה-192949.39291 הנערה מטומטמת, הבחור מעיק, והרעים עלובים.
מה הכי מציק?
הסיפור של הדמות הראשית, והתוצאה שלו.
היה הייתה נערה בלונדינית ומושלמת בשם אבר, שהייתה מלכת השכבה ונבחרת המעודדות. אך יום אחד קרה אסון! כל משפחתה נהרגת בתאונת דרכים, ורק היא ניצלת. ומאז, היא מאבדת את כל מה שמיוחד בה. היא הופכת לנערה דחויה, עם חברים פריקים, ואלכוהוליסטית. המשפט האחרון הוא הטרגדיה בסיפור.
כאילו, היא מאבדת את האנשים הקרובים לה, ובוכה שהיא הפכה לנערה הדחויה של הבית ספר.
למה? אמא? אבא? אחות? למה הלכתם ממני? למה מתתם? למה השארתם אותי לבד? למה גרמתם לי לעבור בית ספר ולאבד את תואר מלכת הכיתה? *בכי*
(לא אתפלה אם היה כזה משפט בספר)
אבל מעבר לזה, היא מוצאת אחלה של חברים- ילדה מוזנחת שמנסה להיות גותית מגניבה, וילד מוזר, שהדבר היחיד שזוכרים ממנו זה היותו הומו. פשוט חסר אישיות...
והנה מגיע השוס- דיימן (אדוארד, דיימון, ועכשיו דיימן)
המאהב המושלם, רק שפה הוא פשוט חרא של בן אדם והיא מודעת לכך. הוא מתעלל בה נפשית, גורם לה להרגיש עוד יותר דחוייה, ומה קורה בסוף? הוא אוהב אותה!
ואיך הוא מביע את זה? בעזרת ורד לבן, שכביכול מייצג טמטום, ומביא אותו למלכת הכיתה. פשוט גאוני! כולם אמורים לדעת על זה... והחלק הקיטצ'י זה שהורד האדום מייצג אהבה, והוא מביא אותו לאבר.
אוווו מרגש, בואו נבכה כולנו ביחד.
ומה שהכי גרוע במערכת יחסים הנוראית הזאת- הוא כופה על אבר סקס, למרות שהיא לא רוצה.
זה קורה כשהם הולכים לחור ליד הים, מתפשטים, ובסוף שהיא מתחרטת, הוא אומר "זה בסדר! לי יש סבלנות!"
אני כבר מדמיין אותו עם העיניים יוצאות מהחורים.
NEXT.
ואיך שכחתי! הפעם הם לא ערפדים- הם בני אלמוות ששותים חומר אדום (יחי ההבדל)
ופעם גם הבחורה ככה, והיא מגלה שהיא ניחנת ביכולות מופלאות. כמו לראות את אחותה המתה! אבל אין איחוד מרגש, רק סצנה עלובה בה היא כועסת על הרוח של אחותה על כך שגנבה לה את הסוודר.
וכמובן שאמורים להיות כוחות אופל בסיפור, והפעם זאת לא *ג'ינגית מהעבר האפל של הבחור* בשם ויקטוריה, אלא *ג'ינגית מהעבר האפל של הבחור* בשם קטרינה, או מה שזה לא יהיה. היא בול כמו ויקטוריה מ"דמדומים", בלי מניעים אמיתיים, בלי סיפור רקע מעניין, בלי אופי, אלא סתם מישהי שנועדה למלא את משבצת הרעה.
ואפילו הקטע שהו נלחמות נשמע כמו ריב בין שתי פרחות בבית ספר- היא מושכת לה בשיער, היא זורקת אותה על כיסא, הן מקללות, ווהו, פוסי פייט. זה נשמע כמו קטע מפרודיה.
ועוד משהו, זוכרים את הקטע עם האלכוהול?
אז אבר בעצם מחליטה לשתות בתקווה שזה יציל אותה מגורלה האיום ונורא, אך מלכת השכבה, שקוראת לה "פריקית", מנסה להלשין עליה ולגרום לסילוק שלה מהבית ספר. אבל מה קורה בסוף? היא שואלת אותה "אפשר שלוק?" ושתיהן משתכרות והופכות ל-BFF.
אבל בעצם היא מגלה שהתמונה הייתה בפלאפון של חברה שלה, ובסוף מסלקים רק את אבר. אני לא יודע אם לצחוק או לבכות...
אז אמעיט במילים, ואומר משפט אחד- אל תקראו. גם אם מישהו יאיים עליכם עם אקדח ויבקש שתקראו את זה.
כוכב אחד- *
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
~RAIN~
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
רק הערה אחת.
*אתפלא |
|
|
animes <3
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
נקרעתי מצחוק, ביקורת מדהימה ונכונה (מניסיון מר..)
כל הכבוד לך :)) |
|
|
סופיה
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
לגמרי מסכימה. עם כל מילה. ביקורת מושלמת לספר הזה.
|
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
וואו, תודה.
האמת שאני לא חושב שזה עד כדי כך מצחיק, אבל טוב לדעת שיש מישהו שכן :-)
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
וסליחה על הדיליי..
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-8 חודשים)
חחח גדול! שמעתי כבר הרבה קטילות לספר (ספר?) הזה, אבל זאת פשוט אדירה! צחקתי בקול! אתה אדיר! (ואני לא אקרא את זה גם אם יאיימו להכריח אותי לקרוא את זה! כי זה העונש הכי גרוע שיש, מסתבר, לפי מה שכולכם אומרים!)
|
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
Stingray - מסכים עם כל מילה!
ever dream - אני בן, לא בת, ותודה :)
|
|
|
Stingray
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
לא קראתי את הספר, אבל חברה שלי כמעט הכריחה אותי.
פיו..איזה מזל שלא קניתי בסוף. (האמת שהייתי צריכה לצפות לזה, בהתחשב בכך שחברה שלי קוראת רק את הבוקרפורטים-וגם זה מהתקצירים בויקיפדיה..) ביקורת ממש טובה. בקטע של "יחי ההבדל" פשוט צחקתי. האמת היא שנערים ונערות בחטיבה ואפילו בתיכון לא חווים אהבת אמת ברגע של אוי-איזה-מושלם-בוא-לחופה-מותק. זה מקסימום בשביל המעמד ולעשות משהו בערב. אולי כי סתם כיף להיות ביחד. נמאס לי כבר שסופרים מזלזלים באינטליגנציה של בני-נוער וחושבים שאם לא סיימנו את הבית ספר לא נבחין שהם דוחפים לנו את אותו הסיפור שדחפו לנו כבר 9876543210 פעמים. |
|
|
ever dream
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
חחחחחחחחח תקשיבי, את גדולה,
אחת הביקורות המצחיקות. אהבתי. |
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה~
|
|
|
~דניאל~
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אחלה של ביקורת
|
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
די אני מסמיק
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אני בהלם.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אויי תודה
|
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
חחחח
אני חושבת שהביקורת שלך השאירה
אותו חסר מילים(: |
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
זשלב, אחת התגובות העמוקות שנראו כאן.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
(:
|
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אז כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון.
התכוונתי שהן מקצינים את האהבה בצורת מחשבה של הנער. כמו שאמרת, נמאס מהבולשיט הזה שנערה רואה נער והוא היופי בהתגמותו, והיא מתחילה לתאר אותו כאילו היא סופרת, ובחייאת- איפה המחשבה הצעירה?
ממתי נערים תופסים אהבה בצורה כל כך גדולה? אהבת נצח? |
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
דווקא חשבתי הפוך
שמציגים את האהבה הזאת בעיקר כסוג של תשוקה או משיכה, אבל בלי עומק.
קראתי גם ספרים שמדברים על אהבה, ולדעתי האהבה שם הייתה הרבה יותר עמוקה מהאהבה שמוצגת בהרבה ספרי נוער. בייחוד המד"ב והפנטזייה. זה לא שאני לא רוצה לפעמים לקרוא גם ספרים שלא צריך לחשוב בהם הרבה, אבל לעזאזל, אני ממש לא רוצה שהסופרים(עלק)יזלזלו לי באינטיליגנציה. כל הבולשיט הזה של "אהבת נצח" בלי ריבים. ברוב הספרים האלה כשזוגות "רבים", אז הם רבים בעיקר על זה שהם לא מגנים מספיק טוב זה על זה ועוד שטויות כאלה. מצידי שיהיו בספרים האלה את הריבים הכי שטחיים ויומיומיים שיש. לפחות ככה אני אוכל להזדהות עם הדמויות. והן יצטיירו כיותר.... אנושיות! עם פגמים והכל, אבל לא ברמה שהקורא יגלגל את העיניים ויחשוב לעצמו: "נו, באמת....". |
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ואגב,
לדעתי מציגים בספרים האלה את אהבת הנעורים יותר עמוקה ממה שהיא במציאות.
|
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
לגמרי
מסכים.
|
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
הקטע עם אחותה באמת מטומטם
אבל זה ההומור שלה.
יכול מאוד להיות שמה שלא הצחיק אתכם, הצחיק מישהו אחר(לא אותי...לדעתי זה הומור דיי רדוד). אבל הומור זה עניין של טעם וריח... אין שום דבר רע באהבה, אבל אני לא מבינה למה תמיד בספריי בנות ונוער בכלל סיפור האהבה תמיד במרכז(?). למה אי אפשר לכתוב סיפור מעניין ועמוק(או אפילו סיפור פנטזייה או מד"ב)בלי כל האהבה הנדחפת הזאת? או לפחות לא לשים אותה במרכז? זה קצת מעצבן. גם אם אנחנו בניי נוער(או בנות), אנחנו חושבים על עוד דברים חוץ מ: "הו היא כ"כ יפה וקשה להשגה- הו אני אוהבת אותו, למה הוא לא מבחין בי?". כי בתכל'ס אני חושבת שיש בנו קצת יותר מזה..... |
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה
שרוני ו-angel :)
|
|
|
Angel
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
צודק לגמרי!
נוזל אדום, פחח.. וזה ממש לא מזכיר כלום. הו, אליסון נואל כה מקורית! גם אני חטאתי וקראתי את הספרים (בהגדרתם הרחבה ביותר) הללו. אליסון נואל פשוט דוחה אותי. ביקורת טובה. |
|
|
RayOfLight
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
חחחח למה זה מעצבן?
כי זה קצת מטומטם בואו נגיד ככה, שאת פוגשת את אחותך המתה, והדבר היחיד שאת שמה לב אליו זה הסוודר שהיא לובשת.
ונניח שזה ההומור, זה פשוט לא הועבר ככה. היא פשוט לא יודעת להצחיק. רק לעשות תחושה כאילו בא לך למות. ואין דבר רע בסיפור אהבה, אבל אפשר שהוא יהיה יותר מקורי, ופחות אידיוטי. ואני מסכים לגבי הפסקה השנייה. עם כתיבה אחרת, ודמות קצת שונה, יכל להיות סיפור מרגש אפילו. |
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אחלה ביקורת(:
האמת היא שאני חושבת שלא סטפני ולא אליסון העתיקו באמת.
כאילו, כן קיימות הרבה עלילות של "ילדה חדשה/דחוייה שמתאהבת במישהו שונה עם כוחות על-טבעיים ומהמם שסוחף אותה להרפתקאות..." אבל זאת פשוט סוג של פנטזייה של הרבה נשים(אני בכוונה לא אומרת 'כל'...)כי ככה בערך דיי חינכו אותנו. שאנחנו חייבות אהבה כדיי להיות באמת מאושרות. לדעתי אם היו כותבים ספר שמספר על אוור איך היא מתמודדת עם חווית המוות של כל המשפחה שלה בלי כל הכוחות העל טבעיים ובלי דיימון, אז יכול היה לצאת אחלה ספר. למה אנשים מתעצבנים על הקטע שכשהיא פוגשת את אחותה אז הדבר הראשון שהיא עושה זה לכעוס עלייה שהיא לובשת לה את הסוודר? גם אני לא ממש השתגעתי על הקטע הזה, אבל כנראה שזה ההומור של אליסון נואל.... זה לא מצחיק אבל זה גם קצת מוזר להתעכב דווקא על זה. אוור היא שיטחית. למה בעצם כולם ציפו? |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
