ביקורת ספרותית על התלקחות - משחקי הרעב #2 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה

---

אחרי שסיימתי לקרוא את הספר, בתזמון מדויק זה קרה.
שבוע הספר, לרוץ אל יריד הספרים ליד הקונסרבטוריון.
והקונסטרבטוריון, סתם במקרה מקרי, הוא ליד הספרייה.
כמה ספרים לילדים, מפילה כמה מהם מהמדף ברעשנות.
וזה קורה. עין ירוקה, מבט נחוש, עלים אדומים וטיפות טל.
לוקחת איזה ספר אחר, וישר ממהרת להחליף ולהשאיל.
ושאני אוותר על יריד של ספרים - לא תתפסו אותי חיה.
עוד סיבוב. ועוד אחד, ועוד עשרות סיבובים, רצה ורצה.
עד שאני מתייאשת. מרימה ספר כלשהו, כנראה פנטזיה.
ומתחתיו, הספר האחרון. המשך טרילוגייה. נתחיל לקרוא.

-
אני שונאת את הסופרת הארורה הזאת, אני אתבע אותה על הריסת עור הפנים והתשה מאולצת של העיניים. לא יכולתי להפסיק, כולו בנשימה עצורה. הספר עלה על כול הציפיות. כמו קודמו, השפה והכתיבה נוחים לקריאה, והכתיבה בפרט יפהפייה. מבריק ומקורי - למרות שהכול היה מתחת לאף שלנו. ריאלטי, מלחמות. אז היריד-ליד-הקונסרבטוריון (אני הוגה את המילה, איזה אינטליגנטית!) כבר לא שם, לפחות לא עד השנה הבאה, אבל בנתיים אתם יכולים ללכת לספרייה, למרות שאני אישית מעדיפה לקנות אותו - אי אפשר להיפרד ממנו. זה שווה את הכסף. קמצנים.

» ביקורות נוספות של Wings
» ביקורות נוספות על התלקחות - משחקי הרעב #2