ביקורת ספרותית על רותי בראי מאת דליה ארדון
ספר טוב

---

עוד ספר יוצא מן הכלל, על רקע ספרי ילדים תפלים ומיותרים.

קודם כל בהגדרה באתר נפלה טעות - הספר ממש לא לגיל 0-3 , הוא ספר לילדים מפותחים וביקורתיים מגילאי 5 ומתאים בהחלט עד 8+ ( אף על-פי היותו בפורמט של ספרי קטנטנים) ..
אחרי שקראנו עם הקטנה, הצעתי לגדולה שלי (בת 8) לקרוא גם, היא אמרה לי שכבר קראה , שאלתי אותה - נו,איך? היא ענתה "מהמם.. מהמם!" .

אם הייתי צריכה לנחש מי הסופר - הייתי מהמרת על נורית זרחי. גם הציורים של הילה חבקין, כמו בספריה של זרחי, וגם הכתיבה כמו באחד של זרחי, אבל אחד ממש טוב! רק שהפעם במקום קריצות להורים, הטקסט מפנה את קריצותיו דווקא לילדינו..

מדובר באחות קטנה, שבת בבוקר.. קמה וכולם מתחילים בקטנה ככה להגיד לה מה לעשות - לצחצח שיניים, להסתרק, ללכת לצייר או לקרוא - אמא, אבא, שתי האחיות הגדולות - לכל אחד יש מה לתרום... לא בא לה להתייחס והיא הולכת לשחק עם מראה. בהתחלה הכל הולך כשורה, ואז הילדה שבתוך המראה מתמרדת - ולא מסכימה למחוא אחריה כפיים. הן מכירות ומתחברות. הילדונת מתוך המראה מספרת לה על החיים כשאתה כפוי לזה שקובעים לך מה לעשות.. לא כיף.. בתור אחיות קטנות במשפחה ( הרי גם לשניה יש שתי אחיות גדולות) מתלבטות האם כיף להיות האחות הקטנה..

הקטנים , במיוחד אם הם גם האחים הקטנים, ובגיל שמבין כבר ייהנו בהחלט..

ואנחנו אולי נראה קצת את מה שרואים משם, ולא תמיד זוכרים לראות מכאן.

» ביקורות נוספות של ג'ניה
» ביקורות נוספות על רותי בראי