בשבת בבקר כל בני המשפחה מציעים לרותי מה לעשות, אבל לרותי יש רעיון אחר.היא נגשת לראי ומתחילה לרקד, ופתאום קורה דבר מוזר. מה קורה לרותי? מה קורה בראי?...

שירה על יצירות אמנות – אֶקְפְרָסִיס, לפי ההגדרה הקלאסית – קיימת למן העת העתיקה, וגם בספרות העברית המודרנית יש לה ייצוגים לא מעטים. אך ספר שירה עכשווי המוקדש כולו ליצירות אמנות פלסטית – זהו דבר נדיר בתכלית. "פתאום, מעל הכחול", ספר שיריה השני של דליה ארדון, הוא מחזור של תיאורים פיוטיים רבי השראה ליצירותיהם של שישה אמנים: מרדכי ארדון, חנה אורן, ג'אן דונלי, מֶמי איש־שלום, מרים אנגלהרדט ומיכל יקור. בתת הכותרת של ספרה מגדירה המשוררת את יצירתה כ"שירים ליצירות אהוות". בחירת מילת היחס אינה מקרית: לא שירים "על", אלא שירים "ל-". שיריה של ארדון לא רק מתארים את היצירות הפלסטיות, לא רק מביעים אותן במילים, אלא כמו ניתכים בהן ויוצרים אתן מעין סימביוזה, המולידה יצירה חדשה ומשותפת. שירי הספר שופעים צבעים, צורות, מרקמים ופרספקטיבות. לצד יצירות האמנות המודפסות בספר, הם מחוללים על הדף "תנופה קפואה", ככותרת אחד השירים המוקדשים ליצירות של מרים אנגלהרדט, ומפליאים לעשות שימוש בכליה של אמנות השירה – מצלול, מטפורות, תבניות פואטיות – כדי להותיר בקוראים חוויה שלמה ומהודקת: אקפרסיס שירי במיטבו.  דורי מנור...

קִרבה ומרחק: השניוּת המתבטאת בצמד הניגודים הזה היא המתח שסביבו בנויה שירתה הקשובה והחכמה של דליה ארדון. בין שהיא כותבת ממרחק גיאוגרפי ומתוך געגוע מפוכח על ילדותה ועלומיה בירושלים, ובין שהיא נותנת מילים לתחושות ולמאורעות שבהוֹוה חייה, שירתה של ארדון כוללת כמעט תמיד את שני הקטבים הניגודיים הללו, ומהדקת אותם זה אל זה במילים מדויקות.בין שני צידי המשקפת המגדילה-מקטינה, משקפת שעדשותיה הן צלילים ודימויים, מְבָרֵאת לעצמה ארדון מרחב שירי מלא יופי מוזיקלי ותמונתי, שבו אפשר "לָדוּג פַּרְפַּר / כָּחֹל / מִשָּׁמַיִם" ולהקשיב "לִזְהַב / צְלִילֵי עָלִים", ובו ניתן לחזור בכל עת אל הילדוּת כדי לשוב ולקרוא בקול ילדותי וניחר "לַזֶּפֶת לַזֶּפֶת בּוֹאִי". בכוח הסינסתזיה והדמיון מצליחים מיטב שירי "סנוורים" להמיש את האובייקטים הדוממים ממקומם המקובע והבוגר ולשוב ולהפוך את פירורי האבק לקרני שמש מרצדות - וזה בדיוק תפקידה של שירה טובה.די אם נאזין בקשב לצלילי הסנוורים הללו, כדי לגלות עולם שלם של הרמוניה ושל דיס-הרמוניה, שבו נענית המשוררת "לִקְלָרִינֶט קוֹלֹו" המהדהד של השיר. היא רוקמת את מִצלוליה "בַּעֲבִי חֹרֶשׁ / בְּהִבְהוּב / שֶׁל גַּחְלִילִית" ו"בְּחוֹל הַחוֹף - בְּהֶרֶף גַּל / בְּכַף רַגְלִי", ומחוללת תיבת תהודה שירית שכולה עדינות ויופי.דורי מנור דליה ארדון הייתה משפטנית, ולאחר פרישתה השלימה תואר שני מחקרי בספרות כללית והשוואתית. כתבה וערכה קטלוג מקיף ליצירותיו של הצייר מרדכי ארדון, שהיה סבה (2019). ספר ילדים פרי עטה, ״רותי בראי״, ראה אור בספרית פועלים (2005). ״סנוורים״ הוא ספר השירים הראשון שלה....