ביקורת ספרותית על מפוצלים - מפוצלים #1 מאת ורוניקה רוֹת
ספר טוב

---

הנערה הייתה צריכה להזדרז, סבתה חיכתה מחוץ לחנות הקטנה, שני ספרים והספר הנ"ל.
ימים רבים עברו, שעות רבות שכב בשקית, לא נפתח ולא נקרא, עד הגיעו לבית, על מדף.
זמן רב חלף, ספרים נלקחו אחד אחרי השני, אך הספר שוכב, ישן ונח לו, מחכה לקורא אחד.
אך באחד הימים, בערך בפרק הזמן של הדמדומים, באמצע נסיעה מייגעת, הספר נפתח לו.
קוראת בעלת עיניים ירוקות, פותחת, מעבירה דף אחר דף, ליבו של הספר שמח ועולץ לו.

**
אז אחרי שסיימנו את סיפור מסעו של הספר, שבטח לא היה מעניין או נחוץ, אבל רציתי לנסות.
בכול מקרה, הדבר הראשון שאני חושבת עליו, זה "למה לכול הרוחות הפלגים תמיד מודגשים?".
מפריע לי בעיניים. ומה שעוד יותר מפריע לי, זה העיוורון הבלתי פוסק, כלומר החינוך לערך יחיד.
לזרוק אנשים, להיות 'מחוסרי פלג', להיות ברחוב, וכול זה רק הטמטום של הממשלה הנהדרת.
אז לא, זה לא לגמרי 'משחקי הרעב'. ראיתם שיש הבדלים. והם גם לא שקולים אחד לשני כלל.
אז כן, מי שאומר ש'מפוצלים' יותר טוב מ'משחקי הרעב', אני רק אנחר אליו בבוז. עניין של טעם.
אם זאת, אני לא מתחרטת על קניית הספר הנ"ל, נהנתי מכול רגע חוץ מהקטעים הצפויים.
אהבתי את טריס, את פור (או שמא אגיד טוביאס?) פחות, הדמויות לא נמרחות וטוב שכך.
צריך להרוג מפוצלים. היא בסכנה של חיים ומוות, כול דבר יכול לחרוץ את גזר הדין הנורא.
אוי, כמה שאני אוהבת סכנות מוות בספרים, ועוד בגלל אישיותה. אני ילדה חולנית, כבר אמרתי לכם?
טוב, אז לא נחפור. משחקי הרעב מבחינתי עדיין מספר אחד, אבל אני ממליצה לקרוא אותו בחום.
לא תפספסו שום דבר ותהנו. קטעים צפויים, יש. קטעים קיטשיים, מעטים אך ישנם.
טוב אז די כבר להביט בי, סוטים. לכו לקנות את הספר.

» ביקורות נוספות של רוּדָה
» ביקורות נוספות על מפוצלים - מפוצלים #1