ביקורת ספרותית על קרניים - מתח - דם ואש ותמרות עשן! מאת ג'ו היל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 באוקטובר, 2013
ע"י אלון דה אלפרט


****


אבא שלי היה חרט במוסך של אגד. בין השאר, ירשתי ממנו נטייה לעבודה עם הידיים, חיבה ללהסתובב בבית עם תחתונים, פדנטיות, חריצות, סיפור סיפורים והומור (למרות שאצלו זה מתבטא בבדיחות שנשמעות יותר טוב באידיש ואצלי בסרקזם מר ועוקצני). אבא של ג'ו היל הוא סופר אימה ומסתורין בשם סטיבן קינג. ג'ו ירש ממנו יכולת כתיבה מופלאה, אהבה למקצוע והומור שחור, מרושע ומשעשע לאללה.

נכנסתי ל"צומת ספרים" מתוך אימפולס. טוב, נו, רציתי לקנות את הדיוויד פוסטר וואלאס החדש. והיה לי אוטובוס חמש דקות אחר כך, והייתי צריך למצוא בזריזות את הספר הנוסף (ב-19.90 - בסטימצקי זה 1+1 - יותר משתלם!!). צ'יק צ'ק ריפרפתי על הערמה שם, אהבתי את העטיפה של "קרניים", עם כל השטנים האלה, ולקחתי.

לא היכרתי את ג'ו היל לפני כן, אני לא פריק של סטיבן קינג ולא ידעתי על קשר-הדם ביניהם עד שקראתי עליו כאן. אז לא הייתי משוחד. אבל התחלתי לקרוא, ומאה עמודים מאוחר יותר הבנתי שיש כאן סיטואציה נדירה למדי - יש פה ספר שאני אשכרה נהנה ממנו. לא עסוק בלחשוב עליו ולפענח אותו, אלא רק בלקרוא. הוא פשוט, הוא כיפי, הוא כתוב מצויין, אני צוחק, אני מרותק - יופי. מה צריך יותר? העדפתי לשמור את פוסטר וואלאס לאחר כך. כשיהיה לי זמן להתרכז (וכמובן שלא היה לי את הלאקשרי הזה בסוף).

הסיפור בספר הוא לא-לגמרי סטיבן קינג, אבל אפשר לראות כמה טריקים חביבים של האבא. אין שם את האימה המצמיתה של קינג, ולא את הגועל נפש המסוייט האופייני לו, אלא מין סיפור, ריאליסטי בחלקו ופנטסטי בחלקו האחר - קומבינציה מצויינת אם תשאלו אותי, המשלב סיפור מתח סטנדרטי-כמעט עם תיאולוגיה, מיסתורין, וביקורת חברתית מסויימת וכל זאת בהומור במינון מושלם לספר כזה - בלי להתפקע מצחוק (מי אמר "עד דמעות"?) ובלי גיחי-גיחי סטייל לינווד ברקלי. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, המינונים האלה. רבים וטובים נופלים בעניין הזה.

"אתה... נדרת לשמור על טוהרה," אמר איג לכומר. "טוהרה שמוהרה. נראה לי שאלוהים שמח שאני שומר אותו בתוך המכנסיים כשאני בחברתם של נערי המזבח."

על מה הספר? על איג פריש, בחור צעיר שמתעורר בוקר אחד עם האנג אובר אימתני וזוג קרניים שטניות על ראשו שגורמות לכל אחד שנמצא במחיצתו לפצוח בווידוי מטריד וחושפני על מה שהוא מרגיש ב א מ ת, ללא מעצורים. חברתו של פריש נרצחה שנה לפני כן וכולם חושבים שהוא זה שרצח אותה, למרות (ובעיקר בגלל) ששוחרר מחוסר ראיות לאחר שמחסן הראיות עלה באש באופן מסתורי. מכאן מתגלגלת לה בחוסר שליטה קומדיה טרגית אפלה, משעשעת ועצובה ורומנטית, שאי אפשר לדעת לאן היא תיקח אבל אפשר בהחלט להינות מהדרך.

לא מושלם כמו הסטפן קינגים הטובים-יותר, אבל הרבה יותר טוב מהספרים הממוצעים של האבא, שזו וואחד התחלה טובה בשביל ג'ו היל ג'וניור.


****
47 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני חרטא בבאגט
שטיבל (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
רגע אז אתה גם חרט באגד?
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה, ליז וכדאי. ויבגני, תודה על האינפורמציה!
יבגני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ממליץ לך לקרוא את הספר החדש של היל- NOS4A2. זה ספר הרבה יותר קינגי אבל הטוויסט הוא שהוא יותר טוב מהרבה ספרים של קינג. אחרי שקראתי אותו אין לי ספק שהבן הוא היורש של האבא בוודאות.
ליז מאילת:-) (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא קראתי את כל הקינגים למינהם אבל.. את הביקורות שלך קראתי,קוראת ונהנית מעצם החיוך שעולה על פניי כל פעם מחדש.ומי יודע,אולי אתחיל לקרוא אותם .מה שבטוח את הביקורות שלך אמשיך לקרוא :-)
קורא כמעט הכול (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עוד לא מצליח להגיע לחנות הספרים הקרובה למקום מגוריי בשביל הפוסטר וואלס, ואני ממש מרגיש בקריז ! ביקורת טובה
(גם אבא שלי עבד עם ברזל).
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי - נכון, שדים ורוחות ושאר מריעין בישין. אני קורא עכשיו את "העמדה" של קינג שחירב לי כבר כמה לילות ועוד היד נטויה.
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עולם, הרבה רוחות (לא ברור אם קדושות) מסתובבות בספרי האב והבן.
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
את זה קראתי בבית ספר
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אחלה ביקורת. האב, הבן, עכשיו נשאר לקרוא ספר של רוח הקודש.
נתי ק. (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עדיין לא קראתי כלום של קינג. נראה לי שאתחיל דווקא מהבן. תודה על ההמלצה:-)
טופי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לפי ביקורתך שווה לחכות..
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מעניין אם לקחת את הספר בגלל הכריכה או בגלל השם? נשמע הזוי להתעורר עם קרניים לא הייתי מאחלת לאוייבים שלי, העיקר שנהנת מהספר ואנחנו מעוד ביקורת,אין הרבה ספרים שאני יכולה לומר "עד דמעות" לכן משמח שיש עוד אחד .
אלון דה אלפרט (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כן, שמעתי על זה. זו עדיין התחלה, לעומת הרפרטואר המופרע של קינג סיניור.
טופי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
להתעורר עם קרניים זו התחלה טובה.. אבל למיטב ידיעתי זה לא ספרו הראשון של ג'וניור. קדם לו "קופסא בצורת לב"





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ