"השמש התעייפה ממלחמתה בעננים הקלים מחוץ לבניין המשטרה , והאור אפשר לשוהים בחדר להסתכל בקלות רבה יותר.".
זה אומר שהשחור והלבן,הגבולות של מה אסור ומה מותר מתרחקים אחד מהשני עד שאי אפשר לראות באופן ברור את התמונה
.
מנשק את הילדים כשהולכים לגן, נשאר אתם בבית כשהחום עולה .מנשק את האישה בבוקר או בלילה כשחוזר לבית החם ולא אומר מילה אחת של אמת מה הוא באמת עושה כל היום בעבודה.
חייו של סוכן כפול הם לא ממש חיים הם בדיוק הפוך מהחיים הם התמכרות ובריחה מהחיים עצמם שמה החיים לא יתפסו אותם עם "התחתונים למטה" . האדרנלין והריגוש שסוכן כפול עובר בעבודה הם שגורמים לו לחיות בשביל הריגושים ולמענם, לחיות על הקצה ולסכן את עצמו ,את המשפחה ולשקר לכל העולם ואשתו שהכל בסדר.
כשצלף מיומן יודע שכדור מיועד רק לו הוא נלחם על החיים וזה נשמע כך:
" אש.
1503 מטרים.
שלוש שניות.
הוא שמע את הקליק. הוא היסס. ואז זז."
הספר מותח מתחילתו ועד סופו .פייט הופמן סוכן של המשטרה יוצא ונכנס מהכלא, עובד עם מאפיה פולנית, דובר כמה שפות, סוחר סמים ועוד כמה כובעים באמתחת.הוא הולך למשימה של חייו בלי מורא בטוח שיהיה לו את הגב של מי שאמור לשמור על חייו. אך כסוכן יודע שאף פעם לא לסמוך על אף אחד מלבדו ונערך בעוד מועד.
הנאמנות שסוכן רוכש למפעילו רק כדי לומר לו שתי מילים בלבד "המשימה הושלמה". היא הרבה יותר חזקה ,ברורה ואמיצה ממה שהמפעיל רוכש לסוכן שלו .חברות לשם צרכים ואינטרסים בשם המדינה .
(לפני שגלעד שליט שוחרר אני זוכרת שברק אמר שחיילים צריכים לדעת שיש סיכוי שלא יחזרו בחיים וכמובן למען ובשביל המולדת.חייל חייב לדעת כשהוא מבצע משימה ולקחת בחשבון את כל האופציות גם השליליות שבהן. זהו משפט שהיה לי קשה מאוד מאוד לשמוע. )
על הספר ממליצה בחום.


















