ביקורת ספרותית על אסתרליין יקירתי מאת ש"י עגנון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 באוקטובר, 2013
ע"י shila1973


אני אוהבת לקבל מכתבים אישיים.

אמנם בעידן של היום כאשר לאף אחד אין סבלנות ו/או זמן להמתין יומיים ומעלה ואמצעי המדיה מתחדשיםֿ
מידי חודש בחודשו (נייד, אימייל, סקייפ, וואטסאפ ועוד רבים וטובים) אין לנו צורך במילה הכתובה, בנסיון
פענוח כתב היד והבנת כוונות נסתרות היינו; קריאה בין השיטין.
אנו מרפרפים במהירות, יודעים לתמצת ולקחת מהמודפס או המוקלד את התוכן שמתאים לנו, להפנים ולהמשיך ֿ
הלאה.
יש בי ערגה מתמשכת למכתבים שיוצאים מן הלב.
אולי משום היותי תולעת ספרים ואני יודעת שבשפת הכתיבה ישנן אינספור אפשרויות ונבכים, אולי כי אני רומנטית חסרת תקנה (וחלילה לי מלהראות זאת) ואולי
משום שאני מצליחה להביע את עצמי הרבה יותר טוב בכתב מאשר בע"פ.

כשבן זוגי ואנוכי התחלנו להכיר זה את זו והיינו מודעים לעובדה כי המרחק הגיאוגרפי בינינו עלול ֿ
להוות מכשול רציני (הוא הולנדי ואני ישראלית) התחלנו בחלופת מכתבים שנשמשכה כל תקופת שרותי הצבאי
והסתיימה כשהחלטנו לחיות ביחד.
תוכנם היה כתוב באנגלית רווית שגיאות כתיב (שלי, יש לציין) ובמעטפות עליהן טרח להדביק בולים מיוחדים
ששבו את ליבי כי באותה תקופה ידע שאספתי אותם.

מאותו הרגע שבו נכרכה נפשי בנפשו של אהובי והמרחק בינינו היה גדול מנשוא, יכולנו להתעדכן זה בחייה של
זו באמצעות תמונות, סיפורים ואנקדוטות קטנות. לבטא את תחושותינו ללא מבוכה ובצורה פיוטית ביותר.ֿ
כיום שמורים כל "ניירות הערך" הללו בארגז והוא מתלווה אלינו לכל מקום בו אנו קובעים מגורינו.

ועל כן, אסתרליין יקירתי, ספר המאגד אסופת מכתבים בין עגנון לאשתו אסתר, כל כך נגע לליבי.
באמצעות שפה צחה, תאורים מפולפלים ורגשות עזים שמן הסתם לא עלו דל שפתיו כשגרו ביחד עם ילדיהם
(בראיון ששמעתי ברדיו עם חמדת, בנו, הוא סיפר שכיבוד הורים, נימוס וצניעות היו שולטים בביתם) הוא
צובע את מכתביו. מספר לה, לאסתרליין שלו אודות הכתם בחליפתו החדשה, כמה הוציא על סעודת צהריים
במסעדה, הכנסת האורחים המשתדלת של ביאליק והים.
כמה אהב את הים... אפיזודה רודפת אפיזודה וחוויות ופגישות בתל אביב וירושלים.

ובתוך כל אלו ניכרים געגועיו אליה, כמיהה אינסופית, כבוד עמוק ואהבה אמיתית. עצם הוספת ה"ליין"
לשמה אסתר מעידה על בלעדיות אהבתו. כמו שאנו מוסיפים י' בסוף השם כדי לבטא חיבה: אלוני, ירוני,
שרוני.
תוך כדי קריאה אנו למדים על מצבה של ישראל בימים ההם: הפרעות, הדרדרותה של אירופה וחיים הבוהמיים
בתל אביב. דעתו בנושאים שונים וחבלי הלידה הכרוכים בהוצאתם של ספריו.
לאחר שסיימתי את קריאתי בספר נתתיו לאמי. היא נהנתה, התרגשה ואמרה שהרבה פעמים הוא הצטייר
לה במכתביו כילד קטן ואבוד. יש בזה משהו.

מי שמכיר את יצירותיו של עגנון יהנה מאוד מספר זה. אין דרך טובה יותר מאשר ללמוד אודות אדם דרך
מכתביו וכתביו.

נ.ב - אסתר היתה יפהפיה אמיתית. לעיתים הייתי מפסיקה קריאתי רק כדי לחזות בפניה שעל הכריכה
ולהבין מדוע כתב לה, מה שכתב.


14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אלי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מכתים ואגרות הם ראי הנפש של האדם
shila1973 (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה, חמדת בכוונתי להשיגו
נעמה 38 (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה באווירה רומנטית. נהניתי לקרוא
חמדת (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
shila-לבקשתך. http://megafon-news.co.il/asys/archives/177863
רץ (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מקסים - אני מבין אותך כמי ששיך לדור שבו המכתבים הייו כלי להעברת מסרים, במיוחד מסרים של אהבה, אני לא שוכח את הצפייה הארוכה למכתב מאהובה, על כן נפלא
shila1973 (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
וואו, אני ממש המומה מדברייך לא היה לי מושג לגבי היותו אדם נוראי כל כך.
כלומר, היה לי מושג כללי אודות ילדיהם של כמה סופרים שדווחו על מקרים דומים (דניאלה, בתו של ק.צטניק למשל, לא דברה עם אביה במשך תקופה ארוכה מאוד ודווחה על הטראנס שהיה נכנס לעיתים בעת הכתיבה) "וסבלו" הערות שונות ומשונות, דרישה להלך על קצות האצבעות וכו'.
וכעת אני מבינה שמדובר בטאטוא של לכלוך מתחת לשטיח. האם תוכלי להזכר מה היה שם הסרט אודות עגנון והיכן שודר? מכיוון שאני מתגוררת בגלות וחפצה לצפות בסרט הנ"ל, אבקש מאמי לנסות ולהשיג לי אותו.
כמה מצער לשמוע... עדיין, העברית בה יצר היא עדיין חד פעמית בעיניי.
shila1973 (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
חמדת,
חמדת (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
shila יקירה- אכן בכתיבת מכתבים כדרכי התקשרות של פעם היה בהם את כל הרומנטיקה שבעולם לטובה ולרעה ,טוב ,היו גם מכתבי פרידה ,קנאה וכו', אז בעקרון אני מצטרפת לערגה הזאת שלך . באשר לעגנון ספציפית אז כך:המכתבים הללו נכתבו ביניהם בין השנים 1924–1931,לאחר שכבר היו בעל ואישה . אבל המכתבים הללו הם רק חלק ןאולי מטעה ומוטעה של המו"ל והסופר שלא רצו להרוס את התדמית הציבורית של עגנון ,כי עגנון היה בעל נוראי , ואב נוראי. עגנון היה שלתטן,אגואיסט ,רק כתיבתו נחשבה בעיניו ןלכן אסתר {ליין}אישתו ויתרה שלא ללמוד /ללמד לימודי ערבית ,או לפתח קרייריה משלה ,כי הוא היה צריך אותה לידו שתעביר את כתביו בכתב -ידו הלא מובן להדפסה ,אח"כ כשחלתה חמדת היה צריך למלא את מקומו.בבית אסור היה לצעוק או לשחק או להביא חברים שלא יפריעו לסופר. אסתר כאשתו סבלה מעגנון כבעל באופן מחפיר ודיכאונותיה היו הרבה בגין התנהלותו כלפיה . לפני שבועיים היה סרט על עגנון שבו השתתפו ילדיו וחברים, באחד המיקרים סופר שבעקבות מריבה בין עגנון לאשתו ,אמרה אסתר :הוא רק סופר גדול ולא יותר מזה !! אהבה ונתינה מצד עגנון לא היו קיימים כלפי אשתו ובני משפחתו .כך שמכתבים הללו מראים רק צד אחד, או תקופה מסוימת כשהיא לא הייתה יחד איתו בארץ אלא שהתה בגרמניה. כספר מכתבים בשפה העגנונית אין ספק שזאת יצירה סיפרותית ראויה לשמה . כמסמך אמיתי למציאות - לא!
שין שין (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מקסים ונוגע ללב.
גלית (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
גם אני ממש אוהבת מכתבים רק שלצערי המכתבים שאני מקבלת זה בדרך כלל חשבונות, קנסות, דואר זבל, ואגרות לתשלום...(: לעומת זאת נהנתי לקרוא את הביקורת...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ