ביקורת ספרותית על תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור - תיכון לילה #2 מאת סי ג'יי דוהרטי
ספר בסדר

---

בעודי מתהלכת בצומת ספרים, כן, עדיין משוטטת, אני רואה את הספר.
אני שונאת את סי ג'יי דוהרטי. על מה שהיא עוללה לספר הזה, זה פשוט רע.
נניח רגע בצד את זה שהשמות מטומטמים. לוסינדה, נתניאל, איזבל, סילבן.
והכול ביחד. עשו לי כאב ראש עם סחרור השמות האלה, וזה עושה את זה רע.
אז בפיגור מוחלט בת מנשקת את אלי.
ג'ו כועסת עליה ואז חוזרת, נו כבר, די.
גייב מגיע לחגיגה, פשוט מיותר לחלוטין.
כריסטופר חוזר. ממש מפתיע, לא? לא!
קרטר וג'ולס, מוצגים כצמד בני שישים.
עוד נשף, עוד אסון, ואני עוד ציפיתי למשהו שפוי.
אה רגע, סתם נבהלו. קבלו ח"ח אנשים.
היא מגיעה לביה"ח, וקרטר החמדמד מגיע.

אה, ואני עוד עכשיו לא התחלתי לדבר על בעיית קרטר-סילבן.
קרטר מתנהג כאילו הוא בן שלוש ולא מותיר לה להיפגש איתו.
סילבן אנס אותה. מילא אלי הייתה כועסת, אבל קרטר מגזים.
ואגב הבלונדיני, סילבן, מביא איתו חברה צרפתייה. כמה מקסים.
אה, והיא הציגה את הרושם שהיא לסבית. עוד פעם, כמה מקסים.
שתי אלה פשוט מפגרים, הרסו קצת (קצת הרבה) את הספר.
רגע, למה להאשים אותם, בואו נפנה רגע לסי ג'יי. התחרפנת?!
בקיצור, לתת חמישה כוכבים את הגזמה, ארבעה זאת נדיבות, שלושה זה קצת דפוק. שתיים, בואו לא נגזים, היו כמה דברים מעניינים. אז שתיים וחצי. אבל בואו ניתן גז לסי ג'יי, אולי יתחשק לה לתת לנו ספר המשך יותר טוב. שלושה כוכבים!

» ביקורות נוספות של רוּדָה
» ביקורות נוספות על תיכון לילה 2 - שקר לבן שקר שחור - תיכון לילה #2