ביקורת ספרותית על צל עולם - ספריה לעם #674 מאת ניר ברעם
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בספטמבר, 2013
ע"י מירב


השבוע, אחרי תקופה ארוכה של השאלת ספרים מספריות וקניית ספרים משומשים, קניתי ספרים חדשים ממש, גם פיזית וגם מבחינת תאריך יציאה. אני קונה מעט מאוד ספרים בדרך כלל, חלקית בגלל העלות הבלתי אפשרית (4 במאה מחזיק בערך שלושה שבועות, ואני לא קונה ממילא בחנויות צומת ספרים/סטימצקי) וחלקית כי ספרים רבים נקראים פעם אחת ונשכחים. אין רע דווקא בספרים האלה, אבל אני מעדיפה למלא את המדף בספרים שאחזור אליהם, כאלה שהם עמוקים או מורכבים לפעם אחת או שהם פשוט טובים במיוחד. בקיצור, היה כאן הימור מסוים אבל הסתבר שהוא השתלם, כי "צל עולם" הוא לגמרי ספר של יותר מפעם אחת.

מדובר בספר מבלבל למדי, שנע בין כמה קווי עלילה, מקומות התרחשות וסגנונות כתיבה. מצד אחד יש לנו את גבריאל, צעיר ישראלי שמנסה לפלס דרך אל מוקדי כוח בחברה הישראלית בלי שיהיה לו ברור לגמרי למה; מצד שני נפרשת מולנו תכתובת מיילים מסועפת בין אנשי חברת ייעוץ אמריקאית, מזן ממליכת המלכים הבינלאומית; מצד שלישי חבורת אנרכיסטים בריטיים תימהונית במקצת שמתכננת מהפכה עולמית. על פניו קשה לגלות קשר בין הגיבורים האלו, אבל מעט מחשבה מגלה שכולם עסוקים בניסיון לשכתב את המציאות לטובתם, תוך שהם משכנעים את עצמם שזה הדבר הנכון לעשות: אביו של גבריאל עורך את זיכרונותיהם של עשירים נוטים למות שרוצים להשאיר אחריהם משהו, הקמפיינרים האמריקאים ממליכים שליטים בחורים שונים בגלובוס בשם ערכי הדמוקרטיה ואנשי העסקים הישראליים עורכים אירועי ענק לקידום השלום ומסתבכים בשערוריות הון-שלטון. רק האנרכיסטים הבריטים נחושים לשבור את השיטה בכל מחיר, ולועגים למבקריהם שמבקשים מהם לחוס על מונומנטים לאומיים ויצירות אמנות נדירות.
גם חוסר הישראליות של הספר מבלבל מעט, כשבמשך עמודים ארוכים הוא צולל לתוך נבכי הפוליטיקה האמריקאית וגם כשהוא עוסק בישראלים הוא עושה זאת מתוך ריחוק ראוי. למעשה, נראה שלהתייחס לספר כאל ספר "ישראלי" יפגע בהיקפו ובעוצמתו, בעיסוק האינטנסיבי שלו בגלובליזציה ולעובדה שהוא באמת לא מתעסק בבעיות שלנו. זו אחת מנקודות החוזק של הספר, שכל כך כיף להיסחף לתוכו בלי להרגיש נזופה לגבי מה ואיך שאנחנו עושים פה. לא שקל להיסחף אליו - להפך, הוא דרוש מאמץ ותשומת לב בכתיבה החולמנית משהו שלו ובריבוי הדמויות, אבל הדרך הזו משרתת את המטרה של הספר (לפחות כמו שאני הרגשתי אותה) - לגרום לך להרגיש אבודה במערכת מסועפת ומורכבת, שכמו שאומרת אחת הדמויות, מבהילה כשמסתבר שלאף אחד אין את היכולת להרכיב את כל הפאזל שלה. אפילו העיסוק באפוקליפסה מופיע פה, אבל לא בזאת של אסונות הטבע או משטרים דיקטטורים, אלא סתם תנועה מהפכנית שתנסה לחזור על המהפכות של המאה ה-20 ולקעקע את כל הסדר שאנחנו חיים בו. זה לא הופך את הספר לקל לקריאה או לעיכול, אבל מעניק לו מעמד שחורג מעבר לסיפור סתם ומגיע אל מעמד ספר ששואל שאלות אמיתיות על התקופה שלנו והמערכת שאנחנו מתפקדים בתוכה.

אם זה לא מובן עד עכשיו, ניר ברעם כתב ספר רחב היקף, עמוק ומרתק, עם דיאלוגים מצוינים, תיאורים מדויקים ותובנות בשפע, שלכד אירועים היסטוריים אמיתיים עם תחזיות לעתיד לסיפור מרתק ויוצא דופן. בלי סנטימנטים, בלי ישראליות יתר או ניסיונות יומרניים להיות מעודכן, זה ספר שנבלעים לתוכו ובהחלט דורש שיחזרו אליו ויפענחו אותו עוד קצת. אין ספק שזה יקרה מתישהו, בינתיים הוא והעטיפה המצוינת מחכים על המדף.
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מעולה (כרגיל).
שין שין (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
מסקרן מאד. מתכוונת להגיע אליו אחרי הבחינה. אני שמחה שניר ברעם לא מאכזב אחרי אנשים טובים המצוין.
נורמן מיילר (לפני 11 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מרתקת ורצינית - אני קרוב מאוד לסיים את הספר הזה. אני מתכנן לכתוב עליו בעצמי ולכן לא ארחיב כאן. אבל זה רומן כמוהו לא קראתי הרבה מאוד זמן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ