טוב קראתי רק 'פרק ראשון' מורכב מחלקים נפרדים, לא באותה רמה ולא באותו סגנון לשון. אז יכול להיות שזה מתחבר אח"כ. יהיו כאלה שיאהבו את הקטע שכתוב ב'עברית עתיקה', אמנם הוא לא היה לטעמי. הבעיה העיקרית לדעתי, שגם הפריעה ב'אנשים טובים' - חסר חיבור פנימי בסצנות, חסר הגיון פנימי שאולי אגדיר כהגיון פנימי רגשי והתנהגותי. זה כאילו "חייזרי". אז אסכים שבמפגש בבית הצעיר התמים אין בעיה כזו מכיוון שממילא מתוארות שם מערכות יחסים שקריות, אינטרסנטיות, שאינן מתארות יחסים אנושיים אמיתיים. כשהספר צריך יחסים אנושיים אמיתייים הוא בבעיה. לעומת זאת החלק על האם החולה הוא תמיד עביר וקביל. הוא מתאר ככול הנראה מצב קשה מאוד של משפחה שבה האם חולה סופנית שנים רבות, והקורא משתתף בצער, כי איך יכולה המשפחה לשאת זאת, איך יכולה המשפחה להתמודד יומיום עם מצב כה קשה ונטול תקווה. מי שלמזלו לא התנסה יכול רק לאהוד להשתתף ולקבל כול מה שנכתב, כי כך המשפחה הספציפית מתמודדת. אבל האם זו ספרות? אכן כיום זו ספרות. כיום הספרות לא בדיוק 'יודעת' מה היא, ובין השאר כיום הסוציולוגיה נכנסה לתחום הספרות. בתחרות 'הסיפור הקצר' הידועה (לא אציין שם עיתון) זכה סיפור המתאר התמודדות של נאנסת. בספר שיצא לאחרונה וזכה לשבחים כתב מבקר: אילו כולם היו לומדים את שכתבה הסופרת על שיפור וריענון הזוגיות, הם היו חוסכים לעצמם בעיות בזוגיות ומשפרים את חיי הנישואים. כול אחד אם כך, רשאי לקרוא טקסטים כאלה, נוגעים מרגשים מזעזעים ומעוררי השתתפות בהתאם להצלחת הטקסט, ולהאמין שהוא קורא ספרות.

חמישה כוכבים ממך זו המלצה מחייבת. מחכה בקוצר רוח להניח ידי על עותק.

קצר ,קולע ואיכותי .