ביקורת ספרותית על אשת הסנדלר - פרוזה # מאת אדריאנה טריג'יאני
ספר טוב

---

טוב המון זמן לא קראתי משהו היסטורי ולכן לקח לי שבוע שלם לסיים את היצירה הזאת ,_(מכיל פרטים מהעלילה)

אין ספק כי למחברת יש כישרון כתיבה אדיר , הסיפור עצמו פשוט אולם התיאורים כתובים בצורה מופתית ומציירים לנגד הקורא עולם ומלואו .

התיאורים יוצאי דופן שהושלכו כבמעטה קסם והציגו דברים פשוטים במחוות קסם פשוט שוו אותי .

"אנצה ידעה שאם תינשא לוויטו,היא תאבד לנצח את האיטליה שלה."

והיה עוד משפט כובש שכתוב כחידה המפוצחת בסוף , העיצה שאביו של צ'ירו נתן לו ."הישמר מדברים שמשמעותם יכולה להיות הכול או לא כלום ."

בד בבד ברור לי כי קוראים בוגרים נפשית ומבוגרים יתאהבו בספר ואילו היותר צעירים ישתעממו .

מצאתי את עצמי תוהה על אהבה ונוחות ואופי מעשי , לאחר קריאה הייתי קצת מבולבלת האם באמת צ'ירו אהב את אנצה ,כיצד ייתכן כי זמן כה רב הוא יתכחש לאהבתו ואף יראה מאושר בחברת כול אישה יפה אחרת , הגעתי למסקנה כי הפגיעות הנפשיות העזות שחווה בילדותו ונפשו העדינה כול כך נרתעו מאהבה אמיתית ולכן ההכחשה הייתה כה עמוקה והאהבה שלו כלפיה נוצרה כי היא יכלה לתת לו בדיוק את מה שהיה חסר לו למלאות את הריקנות והבדידות הקשה שכול שבמשך כול השנים חווה .

וכן היה עוד משהו שהעסיק את מחשבותי לאחר הקריאה האם זה היה נמנע ?
הנטישה של האימא אם היא הייתה נשארת ומגדלת את בניה האם הם לא היו מאושרים יותר והיא הייתה מבריאה מהר יותר, היא הותירה מאחור בדיוק את מה שהייתה צריכה כדי להבריא משפחה אוהבת .
והאם צ'ירו לא עשה את אותו הדבר כשסירב לקבל טיפול על מחלת הסרטן ונכנע , אומנם הוא הביע את רצונו לחיות לצד אהוביו אך לא נלחם במחלה .

» ביקורות נוספות של lilach
» ביקורות נוספות על אשת הסנדלר - פרוזה #