אסף מזוז

אסף מזוז

סופר


1.
מתוך קינת העורב - איחוד גורלות: "נמצא אני במעמקיו של יער ונחבא בפינה חשוכה תחת אלון אדיר. אני יושב וכותב לך לאור עששית גוועת ואינני יודע כיצד הגעתי הנה, רק זוכר את שאגות הקרב ואת אחי נופלים בקרבתי. רגליי גוררות את מוחי, נפשי הלכה שולל ואחרי שהייה במקום מקולל זה, גם קשרי רוחי רופפים. אני מרגיש אותו אורב לי בכל פינה. קריאותיו, צללי...

2.
מתוך קינת העורב - ארץ יתומה: ברינק, הדרך חשוכה, לפידים לבנים בוערים, אבל עיניי עיוורות מייאוש. הקץ אוחז בי בציפורניו ואין הוא מרפה. אני נמצא על סף המוות, במקום שבו השמש עצמה מסתתרת. הרוחות אינן נושבות כאן, ואת הדיונות הרחבות מטלטל רק הצער. אילו הכול היה אחר, היית אתה יושב בחיקי, ואהובתי הייתה שרה לנו שיר ערש תחת צל הגן של בית...


אני מאוכזבת למרות צורת הכתיבה הפיוטית והיפה , לא נהנתי מהעלילה ... ולקראת האמצע של הספר התחלתי לדלג ולאבד עניין. יש כמה ענינים בספר שראויי... המשך לקרוא
וואו! אחד הספרים שבאמת סחפו אותי והביאו אותי להבנה של הספר. ממש אהבתי אותו ואת הרעיון שלו (של עורב ובנאדם ביחד..) אני חושבת שמי שיקרא אותו ל... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ