ביקורת ספרותית על מלחמת גאליה (הוצאה מחודשת) מאת יוליוס קיסר
ספר טוב

---

שמונה שנים (58-51 לפנה"ס) ארכה מלחמתו של יוליוס קיסר להכנעתם של עמי גאליה - חבל ארץ עצום הכולל כיום את שטחן של צרפת ובלגיה. שמונה שנים של מלחמה עיקשת מצד שני הצדדים, אותם העלה קיסר על הכתב, עוד בטרם שמו נעשה כינוי לשליט כל-יכול. אין זהו ספר היסטוריה אלא קודם כל עדות ממקור ראשון, שגם אם היא לא חפה מהטיות שמטרתן תעמולה למען עצמו - נשק במאבקיו הפוליטיים מבית - היא מרתקת בעיני מכמה סיבות: המבט שהיא מספקת על הארץ היפה הזו והעמים המאכלסים אותה באותם ימים, התיאורים המרתקים על מהלכי הקרבות של קיסר ומה שניתן ללמוד מכך על אופן ניהול מלחמות באותה עת, והפרספקטיבה שפרשה זו מספקת על מלחמות היהודים ברומאים.
בתחבולות רבות עושה קיסר את מלחמותיו: פעמים הוא מפיץ ידיעות כוזבות בקרב אויביו על מהלכיו הצפויים, פעמים הוא יוצר רושם מטעה של מהלכיו ע"י פיזור רמזים הנובעים מפעולותיו (כגון היקף הביצורים שלו, אופן מערך הכוחות ויצירת רעש והמולה שייצרו מצגי שווא על כוונותיו) ופעמים הוא מנצל את יכולות התמרון והניידות הגבוהות של הצבא הרומי בפיקודו על-מנת להפתיע את האויב בשינוי פתאומי של כיוון תנועתו. בין לבין מתוארת מכונת המלחמה הרומאית המשומנת, המסוגלת להקים בין-לילה מחנה צבאי מבוצר מול מערך האויב, לבנות בתוך מספר ימים גשר על נהר הריין הרחב - ובתום המבצע הצבאי לפרק אותו, על-מנת למנוע שימוש בו על-ידי האויב. מכונת המלחמה הזו לא היתה מתפקדת ללא רוח הלחימה הגבוהה, הנחישות והאומץ של החיילים, שדוגמאות נבחרות שלה מתוארות ע"י קיסר במקומות שונים בספר. קיסר מתאר גם דילמות שעמדו בפניו או בפני המפקדים הכפופים לו, שכל החלטה בהן היתה כרוכה בסיכון עצום, ומבקר את אלו מהם אשר כשלו לדעתו בתפקידם. מתוך כך עולה תפיסת העולם והערכים שרווחו בקרב האליטה של החברה הרומאית.
אי-אפשר שלא לתהות ולהשוות בין האירועים המתוארים בספר לבין מלחמה אחרת שניהלה האימפריה הרומית, בקצה האחר שלה, ושהגיעה לשיאה כמאה-מאה וחמישים שנה לאחר מכן - עם חורבן המקדש בירושלים ומרד בר-כוכבא ההרסני בתוצאותיו. למקרא הנחישות הרומאית בדיכוי ההתנגדות לשאיפות ההתפשטות שלה בגאליה, או "השמירה על האינטרסים של העם הרומאי", ולמקרא היעילות והמיומנות של פעולת הצבא הרומי בדיכוי חבל ארץ גדול ומאוכלס פי כמה מארץ-ישראל, עולה השאלה מה הביא את המורדים היהודים לתקוות שווא שניתן יהיה להביס את השלטון הרומי בארץ. גם במלחמת גאליה מתרחשים מחזות של מתונים וקנאים הנאבקים ביניהם על הדרך הנכונה להתמודד עם האתגר הרומאי. גם כאן היו מעורבים במאבקים הפנימיים האלה לא מעט אינטרסים פוליטיים אישיים של מנהיגי השבטים הגאלים במאבק על הנהגת גאליה, והסוף היה הסיפוח המלא של גאליה לאימפריה. אלה שהתנגדו - נמחצו, ואלה שהתאימו את עצמם למציאות החדשה, השתלבו במערך החברתי-פוליטי של האימפריה הרומאית, וכמו תמיד כנראה, האליטות נשארות אליטות, וההמונים נשארים המונים.
אולם הפנינים בספר זה הם התיאורים, המעטים אמנם, של הארץ עצמה ויושביה. למיטב ידיעתי זוהי אחת מהעדויות הבודדות על אורחות החיים של העמים הללו, אשר תרבותם נכחדה למעשה עקב הכיבוש הרומאי והיטמעותם בתרבות הרומאית (או השמדתם על-ידה). יש כאן דמיון לנקודת המבט של המגלים וכובשי הארצות של העולם החדש, כ-1500 שנים לאחר קיסר. קיסר מתאר כאן את השבטים השונים בהם נתקל, על אמונותיהם, חוקיהם, כוהני הדת שלהם (הדרואידים, בין היתר), תורת המלחמה שלהם והסדרים הכלכליים-חברתיים המיוחדים שלהם, שמזכירים בחלקם חברות שניתן למצוא עדיין אולי באפריקה או בלב האמזונאס. הידעתם למשל שהשבטים הגרמאנים נמנעו מהחזקת רכוש פרטי על-מנת להימנע מתאוות בצע שתוביל למאבקים פנימיים? בכל שנה היו השבטים עוברים לנחלה אחרת, שהוחזקה קודם ע"י שבט אחר, וכך אף אחד לא הגדיל את נחלתו (ועל הדרך אורח חיים נוודי זה גם שמר על קשיחותם).
לסיכום, הספר מומלץ לכל מי שרוצה להרחיב את אופקיו על העולם והחברה בתקופה הרומית, בין אם היסטוריה צבאית, גיאוגרפיה היסטורית או היסטוריה כללית של התקופה. בראשית הספר ישנו מבוא עשיר ובהיר מאת המתרגם, התורם רבות להכרת התקופה בה נכתב הספר.

» ביקורות נוספות של Huck
» ביקורות נוספות על מלחמת גאליה (הוצאה מחודשת)