ביקורת נוספת על ספר טוב וחשוב זה...
יש בערוצים הרחוקים יותר בכבלים ככה 40+, את ערוצי ההיסטוריה המדע והטבע. באחד מהם, לא זוכר ממש איפה, יש את התוכנית "שניות מאסון", שם סוקרים את השתלשלות המקרים והכשלים של אסונות,בעיקר תעופה (לא מומלץ למי שמתכוון לטוס בקרוב).
שם כמעט תמיד תוכלו לראות שלמרות השרשרת המאוד ארוכה של מנגנוני בקרה ובטיחות, כולם ללא יוצא מהכלל כשלו וגרמו לאסון. התגובה כמעט לרוב היא ואו... איזה צירוף מקרים אומלל, אולם צריך לזכור תמיד שהיה מספיק בדרך כלל אחד בחולייה שלא יכשל, בכדי למנוע את האסון.
לכל אירוע יש שרשרת אירועים שהובילה אליו, ובדרך כלל היא חייבת להיות סופרפוזיציה (מילה בומבסטית לסכום מצבים) של מקרים – וככה מלחמת העולם הראשונה לא פרצה (רק) בגלל רצח יורש העצר, וארה"ב לא הצטרפה למלחמה (רק) בגלל מברק צימרמן.
כך גם מלחמת יום הכיפורים.
האסון לא קרה רק בגלל – אחד ראש אמ"ן, או אחר הרמטכ"ל או שלישי קיסינג'ר או רביעית גולדה. האסון קרה בגלל רצף של כשלים בכל הרמות והדרגים בארץ ובחו"ל, אצל ידידינו ואויבנו (רק שם זה לא נחשב כשל).
בדרך כלל כדי להגיע לעומק הדברים, אם אפשר בכלל, צריך להיות כמו ילדים ולשאול "למה?". ולא פעם אחת אלא שוב ושוב "למה?" עד שמגיעים לתשובות הבסיסיות שנותנות את עיקר האמת.
לדוגמא בצורה מאוד חובבנית ושטחית:
- ב-6 לאוקטובר 1973 בשעה 14:00 פרצה מלחמת יום הכיפורים שנחשבת למלחמה איומה ונוראה בה הופתעה ישראל וספגה אבדות רבות מאוד, מלחמה שחרטה צלקת איומה ממנה לא השתחררה עד היום.
- "למה?"
- בגלל כישלון צבאי חמור
- "למה?"
- בגלל כישלון מודיעיני חמור
- "למה?"
- בגלל כישלון מדיני חמור
- "למה?"
- בגלל חטא הגאווה ואיוולת של מנהיגינו
- למה?"
על חוקרי ההיסטוריה, הצבא והמדינה להמשיך ולשאול ולחטט בפצע כדי להגיע לתשובות האמתיות, כיוון שלמרות הררי הספרים, המילים והמחקרים שנעשו ב-40 השנים האחרונות עדיין לא הגענו לאמת.
רוב הספרים והחוקרים בילו ב"למה?" הראשון את זמן החקירה. מבינים את הכישלונות הצבאיים ולומדים מהם ("הסדיר יבלום!" הוא אחד הטובים והמקיפים שקראתי בנושא).
אחר כך, מספר ספרים לא מבוטל מבלה סביב התשובה ל"למה?" השני, הכישלון המודיעיני, למה לא חזתה קהילת המודיעין שלנו את מה שהולך לקרות? איך נכשלנו? האם זעירא אשם? או הסוכן הכפול או שמה ה"מלאכי"?
מעט מאד ספרים מגיעים ל"למה?" השלישי. הכישלון המדיני שבלעדיו אי אפשר להבין את הכישלון המודיעיני, ובתורו את הכישלון הצבאי.
1973 – הדרך למלחמה, הוא אחד מהם, בצורה שיטתית ויסודית הוא פורש את התקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, את המגעים המדיניים והפוליטיים, ומונה אחד אחד את הנקודות בהם מנהיגי המדינה נכשלו ואיתם כולנו לתוך האסון ההוא וליותר מ-3000 הרוגים (כולל מלחמת ההתשה) מחיילנו. דברים מדהימים של עיוורון מדיני, העדפת ההווה על העתיד, זלזול ביריב, ומכירת חיי אדם תמורת קבלת נוחות מהפטרון.
הספר מקיף מאוד ומגלה פרטים שמסבירים יותר מכל מה שנכתב עד היום על יסודות הכישלונות המדיניים, הצבאיים והמודיעיניים.
לטעמי הספר, למרות חשיבותו ועוצמתו, חסר בכמה אספקטים ולכן ממליץ מאוד לקרוא ביחד אתו את מלחמת יום הכיפורים - המלחמה שהיה אפשר למנוע של בועז וונטיק וזכי שלום (http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=968781 ).
חלק מהסיבות הן שהוא לא מתחיל מוקדם מספיק בסקירת האירועים שהובילו למלחמה – התחלה נכונה יותר היא בסיום מלחמת ששת הימים וההצהרה המדהימה של ממשלת ישראל בימים ספורים אחריה על הסכמה לנסיגה מידית לגבולות שלפני המלחמה, וכך להראות את הכירסום ההדרגתי בנכונות, עד למצב של סירוב "פאבלובי" על הסף של כל יוזמה אחרת ואשליה כי כל הזמן (והשטח) בעולם לצדינו.
חסר הדגש על הפן הלא ישראלי, כמו ארה"ב ומצרים. אומנם הם מוזכרים אולם בשטחיות, והרי להתנהלות ארה"ב והאינטרסים שלה היתה השפעה עצומה על התנהגות המנהיגים פה – דבר שמראה כמה איבדנו מעצמאותנו לאורך השנים.
הכתיבה היא לא תמיד מסודרת, עם שאלת מחקר ברורה שמנסה המחבר לענות עליה ופריסת התשובה בפירוט לאורך הפרקים וסיכומה בסופם.
עם כל זאת, ועם ההשלמה של הספר של וונטיק ושלום, אין תחליף לספר זה כדי להבין את ה"למה?" השלישי ואת גודל הכישלון המדיני שעליו כמעט אף אחד לא נתן את הדין – עד היום!
חסרים ה"למה?" הבאים! שיענו למה מנהיגנו התנהגו כך ומכרו את עתידנו בעד הווה מפוקפק. ויש שם עוד המון חומר לגלות ולחקור. המפחיד כנראה ב"למה?" הנוספים שהם יגלו דברים לגבי התרבות ועם הישראלי שמוציא מתוכו מנהיגים כאילו, שמאדיר דמויות כמו דיין ועוד כמה שאתם מכירים, עד שהן חושבות שהן "מלכי ישראל" מורמים מעם וחפים מטעויות.
המחקרים האלו יהיו כואבים ומכעיסים עוד יותר, אולם רק על ידם נוכל להבין יותר נכון ולתקן את התשובות הקודמות שנתנו עד היום.
ספר לא קל – אבל חובה אם לא רוצים לברוח מהמציאות והעתיד...


















