ביקורת ספרותית על נער החידות ממומביי מאת ויקאס סווארופ
ספר מעולה

---

כאמרתי לחברה- אני קוראת את "נער החידות" היא שאלה אותי - למה? לא ראית את הסרט? היא טועה בגדול. אני לא אוהבת לקרוא או לחילופין לצפות בספר שזכה להפקה קולנועית. אבל הספר הזה שונה בתכליתו מהסרט יש לטוב ויש לרע. איכשהו ההפקה הפכה את חברו התמים והטוב של תומס למיני מפיונר. בסרט ישנו סדר כרונולוגי שאינו קיים בספר, הרבה הרבה מתוך המיני סיפורים המופיעים בספר נעלמים מהסרט. ניטה אהובתו הופכת מילדה חברה שגדלה לציידו לזונה. בסופו של דבר החווית קריאה מהנה והספר קולח. הפרק היחידי שהפך לבלתי קריא היה הפרק שעוסק במלחמה שמכיל עודף של פרטים שאינם מעניינים. אבל מלבד זאת הספר עצמו גרם לי לשקול מחדש ביקור בהודו- שעד כה סלדתי מהעצב שמשדר המקום הזה. חווית הקריאה גרמה לי לחשוב פעמים.

» ביקורות נוספות של גשם משמים
» ביקורות נוספות על נער החידות ממומביי