“יסמין קראותר בספרה "זעפרן" מקבילה בדמיון הסיפור שמתרחש באנגליה ואירן, לויקטוריה היסלופ בספרה "האי של סופיה" שסיפורה מתרחש אף הוא באנגליה וביוון. נחמד לאוהבי הז'אנר.”

“זוהי איראן של תקופת מוסדק, שרצה להלאים את חברות הנפט ולעשות רפורמה אגררית ( העברת אדמות לעניים), ונכשל בגלל התנגדות הממסד הכלכלי (סוחרי הבזאר), ו.. ארה"ב ומדינות בעלות חברות נפט. עיקר הסיפור עובר לתקופת השה פאהלווי, וגולש אל חמינאי. מרים היא בתו של קולונל בצבא הפרסי בשתי התקופות הראשונות, היא ילדה סקרנית ומרדנית עם רצונות להיות אחות ולא להתחתן כמצוות האב. היא לומדת אנגלית וידע כללי מעלי, המשרת ה”

“שילוב מרתק בין מערב למזרח במתח השורר באופן תמידי בינהם. מעניין לראות כיצד ישנן בחירות יוצאות דופן מהנורמה והכותבת בוחרת שלא לגנות את התרבות האירנית כמו שנהוג להשמיע בסוג כאלו של ספרים- איזשהו טון חבוי של ביקורת. המסקנה שאני תמיד מגבשת מקריאת הספרים הללו הוא כי העם האיראני הוא אומלל בשל האמונה הדתית של מנהגיו. אך יש בסיפור חשיפה פחות של המאורעות הכללים שמתרחשים כרקע שקט מסביב ויותר דגש על הרוע הטמו”

“כרכומים צומחים בחצר הם עולים מתוך העפר ניצנים ירוקים שצומחים יש מאין,ואז יום אחד מופיעים פרחים סגולים ובתוך עלי הכותרת צומח צעפרן בצהע דם.לאחר מכן קמלים והאדמה הופכת לפסולת,צצע ללשלשת התרנגולות.זה החיים זעפרן לשלשת ,זעפרן לשלשת. זה המשל . הנימשל שגם מיסורים קשים יכולים לפרוח חיים חדשים ולמלא את הנשמה. העלילה על אמא מרים וביתה שרה.מרים כל ילדותה חיה באיראן בכפר מאזרה, כפר בקצה העולם עני ,אין ב”

“יסמין קראותר בספרה "זעפרן" מקבילה בדמיון הסיפור שמתרחש באנגליה ואירן, לויקטוריה היסלופ בספרה "האי של סופיה" שסיפורה מתרחש אף הוא באנגליה וביוון. נחמד לאוהבי הז'אנר.”

“זוהי איראן של תקופת מוסדק, שרצה להלאים את חברות הנפט ולעשות רפורמה אגררית ( העברת אדמות לעניים), ונכשל בגלל התנגדות הממסד הכלכלי (סוחרי הבזאר), ו.. ארה"ב ומדינות בעלות חברות נפט. עיקר הסיפור עובר לתקופת השה פאהלווי, וגולש אל חמינאי. מרים היא בתו של קולונל בצבא הפרסי בשתי התקופות הראשונות, היא ילדה סקרנית ומרדנית עם רצונות להיות אחות ולא להתחתן כמצוות האב. היא לומדת אנגלית וידע כללי מעלי, המשרת ה”

“שילוב מרתק בין מערב למזרח במתח השורר באופן תמידי בינהם. מעניין לראות כיצד ישנן בחירות יוצאות דופן מהנורמה והכותבת בוחרת שלא לגנות את התרבות האירנית כמו שנהוג להשמיע בסוג כאלו של ספרים- איזשהו טון חבוי של ביקורת. המסקנה שאני תמיד מגבשת מקריאת הספרים הללו הוא כי העם האיראני הוא אומלל בשל האמונה הדתית של מנהגיו. אך יש בסיפור חשיפה פחות של המאורעות הכללים שמתרחשים כרקע שקט מסביב ויותר דגש על הרוע הטמו”

“כרכומים צומחים בחצר הם עולים מתוך העפר ניצנים ירוקים שצומחים יש מאין,ואז יום אחד מופיעים פרחים סגולים ובתוך עלי הכותרת צומח צעפרן בצהע דם.לאחר מכן קמלים והאדמה הופכת לפסולת,צצע ללשלשת התרנגולות.זה החיים זעפרן לשלשת ,זעפרן לשלשת. זה המשל . הנימשל שגם מיסורים קשים יכולים לפרוח חיים חדשים ולמלא את הנשמה. העלילה על אמא מרים וביתה שרה.מרים כל ילדותה חיה באיראן בכפר מאזרה, כפר בקצה העולם עני ,אין ב”