“עוד אחת מהסיבות המצוינות שהחורף הגיע היא שאם חלילה טרם קראתם את "מראות מצחיקות" של עליזה אלראי (או אם קראתם והתגעגעתם) הנה, זה בדיוק הזמן לחלוט איזה גבעול לואיזה להעביר את הנייד למצב טיסה ולהכנס אל עולם שכולו טוב. לא שאני בעד השוואות, אבל אם כבר תרבות ספניולית וירושלים של פעם, בעיני מדובר בגרסה המוצלחת הרבה יותר מאשר "מלכת היופי של ירושלים", שכדרכן של מלכות יופי זכו בהרבה יותר יחסי ציבור, ובעיני ב”

“"סליחה, אפשר לקבל החזר?" הספרנית העיפה אלי מבט עייף מעל מקלדת המחשב שלה ושאלה: "מה את רוצה?" "החזר," אמרתי. "על הספר הזה" היא לקחה ממני את הספר והסתכלה עליו מכל הצדדים. "מעניין," כך היא אמרה, "הרבה מאוד אהבו את הספר הזה. הוא אחד המבוקשים אצלנו. החזר. עד כדי כך. מה לא אהבת בו?" "או," אמרתי לה. רק חיכיתי להזדמנות. "קודם כל יש לו הבטחה והוא מפר אותה. גם על הכריכה הקדמית וגם על הכריכה האחורית יש”

“ספר קליל ומהנה במיוחד. הסיפור שהוא בעצם קצת עצוב על ילדות לא הכי שקטה ונינוחה של ילדה אשר עדה למריבות בלתי פוסקות בין אביה לאמה ובין סבתה לאמה וכולם מסביבה רק רבים ומתווכחים. אבל הספר בעצמו משעשע כי תיאור החוייות בצורה קלילה ללא שמירה על רצף מסוים הופך אותו לנעים.ואפילו מצחיק. אי אפשר כמובן לא להתייחס לחוויות עצמן שאין מישהו שאינו מכיר אותן מי יותר או מי פחות (תלוי בגיל) כמו למשל "להקטין"את”

“היו מי שאמרו שמראות מצחיקות מזכיר את מלכת היופי של ירושלים. אין מה להשוות. מלכת היופי של ירושלים הוא אפוס משפחתי נרחב לעומת הסיפור הזעיר של מראות מצחיקות. עליזה בת השמונה מבלה את החופש הגדול עם אמה בבית סבתה בירושלים. לירושלים הם הגיעו כרגיל כשהאם איזבלה לא הסתדרה עם האב. בין האם לאב מסתתר לו סוד, שלא מתגלה אלא לקראת סוף הספר ומעיב מדי פעם על היחסים בין ההורים. את הסיפור של אותו חופש גדול אנו שו”

“עוד אחת מהסיבות המצוינות שהחורף הגיע היא שאם חלילה טרם קראתם את "מראות מצחיקות" של עליזה אלראי (או אם קראתם והתגעגעתם) הנה, זה בדיוק הזמן לחלוט איזה גבעול לואיזה להעביר את הנייד למצב טיסה ולהכנס אל עולם שכולו טוב. לא שאני בעד השוואות, אבל אם כבר תרבות ספניולית וירושלים של פעם, בעיני מדובר בגרסה המוצלחת הרבה יותר מאשר "מלכת היופי של ירושלים", שכדרכן של מלכות יופי זכו בהרבה יותר יחסי ציבור, ובעיני ב”

“"סליחה, אפשר לקבל החזר?" הספרנית העיפה אלי מבט עייף מעל מקלדת המחשב שלה ושאלה: "מה את רוצה?" "החזר," אמרתי. "על הספר הזה" היא לקחה ממני את הספר והסתכלה עליו מכל הצדדים. "מעניין," כך היא אמרה, "הרבה מאוד אהבו את הספר הזה. הוא אחד המבוקשים אצלנו. החזר. עד כדי כך. מה לא אהבת בו?" "או," אמרתי לה. רק חיכיתי להזדמנות. "קודם כל יש לו הבטחה והוא מפר אותה. גם על הכריכה הקדמית וגם על הכריכה האחורית יש”

“ספר קליל ומהנה במיוחד. הסיפור שהוא בעצם קצת עצוב על ילדות לא הכי שקטה ונינוחה של ילדה אשר עדה למריבות בלתי פוסקות בין אביה לאמה ובין סבתה לאמה וכולם מסביבה רק רבים ומתווכחים. אבל הספר בעצמו משעשע כי תיאור החוייות בצורה קלילה ללא שמירה על רצף מסוים הופך אותו לנעים.ואפילו מצחיק. אי אפשר כמובן לא להתייחס לחוויות עצמן שאין מישהו שאינו מכיר אותן מי יותר או מי פחות (תלוי בגיל) כמו למשל "להקטין"את”

“היו מי שאמרו שמראות מצחיקות מזכיר את מלכת היופי של ירושלים. אין מה להשוות. מלכת היופי של ירושלים הוא אפוס משפחתי נרחב לעומת הסיפור הזעיר של מראות מצחיקות. עליזה בת השמונה מבלה את החופש הגדול עם אמה בבית סבתה בירושלים. לירושלים הם הגיעו כרגיל כשהאם איזבלה לא הסתדרה עם האב. בין האם לאב מסתתר לו סוד, שלא מתגלה אלא לקראת סוף הספר ומעיב מדי פעם על היחסים בין ההורים. את הסיפור של אותו חופש גדול אנו שו”