ביקורת ספרותית על נערה מברלין מאת ג'ייק ווליס סימונס
ספר טוב

---

כהכנה לנסיעתי הקרובה לברלין בחרתי לקורא את "נערה מברלין" ששכב אצלי על המדף בסלון כבר זמן מה. קיבלתי המלצות רבות על הספר והחלטתי לנצל את ההזדמנות ולצלול לתוכו. לאחר שלושה ימים של קריאה, שהופרעה לעיתים קרובות מדי על ידי עבודה ומחוייבויות אחרות סיימתי את הרומן הנפלא הזה.
במרכזו של הספר נמצאת דמותה של רוזה קליין, בת של מנתח יהודי ממשפחה מבוססת בברלין. הקורא נחשף בראשית הרומן לרוזה הקטנה, בברלין של 1933, כאשר היטלר עולה לשלטון לראשונה ושרשרת של מאורעות מתחילה להדק את החבל על היהודים שבה, בין היתר באמצעות חקיקת החוקים האנטי יהודיים. אוטו קליין, אביה של רוזה, מאמין כי גרמניה עבורה הוא לחם במלחמת העולם הראשונה ואף זכה למדלייה לא תאכזב אותו. ולכן, כאשר יהודים רבים מבקשים לעזוב את גרמניה הוא נחוש שזה רק רגע חולף בהיסטוריה הגרמנית ושעוד שנייה כל זכויותיו יוחזרו לו. כאשר אוטו קליין ואשתו מבינים שהמצב משתנה לרעה ובמהירות הם מחליטים לפעול. באותה תקופה רוב המדינות סגרו את שעריהם מול היהודים המתדפקים בדלתות השגרירות.
אוטו ואישתו מצליחים לארגן לרוזה מקום על אחת מהרכבות המובילות לבריטניה במסגרת הקינדרטרנספורט, רכבות שחילצו ילדים לא ארים מגרמניה הנאצית לבריטיניה עד לפתיחת מלחמת העולם השנייה. הילדים שהיגעו (כ- עשר אלף יהודים מתוכם) נשלחו לרוב למשפחות אומנה. כך גם רוזה אשר נשלחה אל בני דודים רחוקים של אביה.
הרומן עוקב אחר רוזה ומאמציה הן להשתלב בחברה הבריטית והן לקבל אישורים עבור הוריה ובני משפחתה, על מנת שיוכלו לצאת מגרמניה הנאצית.
עומק התחקיר שערך המחבר ניכר לאורך כל אחד מעמודי הספר. העלילה מטלטלת וסוחפת, שעוסקת באהבה לצד רגשות אשם, בגעגוע לצד פרידה ובעוד מנעד רגשות רחב היקף שחוו הן ילדי הקינדרטראנספורט והן הוריהם, אשר במקרים רבים הצילו את חיי ילדיהם באמצעות שליחתם מחוץ לגרמניה.
אורכו של הרומן הוא 439 עמודים, אך עצם סיומו הפיזי עדיין מותיר את הקורא עם הרבה מאוד סימני חרטה ועצב. לא מדובר בספר שואה טיפוסי אלא בספר שיש בו הרבה מאוד מאבקים ומסעות, דווקא מצד אלו שחוו את השואה לא על אדמת גרמניה.
לסיכום, אני מתכוונת לנסוע לברלין וליהנות משכיות החמדה בה, אך במקביל לא לשכוח את מה שנעשה שם.

» ביקורות נוספות של yuli
» ביקורות נוספות על נערה מברלין