ביקורת ספרותית על מחשבות לעת לילה - קירקגור, שופנהאואר, ניטשה – פילוסופיה קיומית, מסע אישי מאת חיים שפירא
ספר מעולה

---

התרגשתי. יד על הלב . התרגשתי מהפנינה הספרותית הזו, התרגשתי משפירא כמה ידע הוא אוצר בחובו.
רק להסתכל על הרשימה הביבליוגרפית שצירף בסוף הספר כדי להבין עד כמה הוא פרש יריעה רחבה של עולמות ידע.
התרגשתי, כי עד היום למרות שקראתי את ספריו לא הבנתי עד כמה האדם הזה מבריק, איך הוא לוקח נושאים שהם לדעתי, קבורים במגדלי שן פלצנים ומטופלים על ידי פילוסופים שלא יטרחו לתרגם את כל האוצרות הללו לשפה מדוברת.
וזה הקסם של שפירא, לרקום לנו מחשבות לשעת לילה ולהאיר את דרכינו בשפע כוכבים חדשים שינצנצו לנו בהמשך המסע הקיומי.
בזכותו זכיתי להכיר את קירקגור ,אותו הוא רוקם לתורתו של הרב- אבן- ישראל, והנה הוא פותח שער נוסף לניטשה ובעצם מלמד אותנו אט אט את תורת הפילולוגיה- אומנות הקריאה האיטית.
וכדי לשכנע אתכם למה הוקסמתי:" .. חמלה היא הבסיס לכל התנהגות אנושית ראויה. חמלה נעלה יותר מרחמים, חמלה נמצאת בגובה העיניים ואילו רחמים ניתנים מלמעלה כלפי מטה. רחמים הם מלאכתו של האל, חמלה היא החסד שלנו." ( שופנהאואר)
שופנהאואר טען בתוקף שגאון אינו יכול להיות חברותי ושאינו נגוע בחטא הצניעות.
הקסם בשפירא בדומה לאדם ברוך זצ"ל שהוא גם גאון וגם אדם חברותי.

» ביקורות נוספות של נעמה 38
» ביקורות נוספות על מחשבות לעת לילה - קירקגור, שופנהאואר, ניטשה – פילוסופיה קיומית, מסע אישי