ביקורת ספרותית על שחף שחור מאת רינת קליין

---

תמרה לא הסתכלה לו בעיניים אף פעם כשעשו אהבה! האינסטינקט הראשוני של ילד כשחווה משהו טראומטי הוא לעצום עיניים.זה בדיוק מה שתמרה עשתה.לוקח שנים להדחיק ולוקח אלפית שנייה בכדי להציף הכל בחזרה.תמרה הדחיקה עמוק כל כך שהיא בכלל לא ידעה שהיא לא מסתכלת בעיניים.בשנות ה 90 אם היו שואלים כל ישראלי מה נשמע הוא מיד היה מקטר " נמאס כבר שומעים רוסית בכל מקום" כיום הערבוב תרם לנו כחברה עושר תרבותי גדול שקשה בכלל לחשוב על איך היינו לפני.תמרה עלתה לארץ עם משפחתה בשנות ה 90 והותירה ים של זכרונות , הדחקות, מורשת שפה ואת כל מה שזוכרים כשעוזבים בית.תמרה התחתנה ,התגרשה והתאהבה באותה נשימה.הספר רגיש ומעלה סימני שאלה שעושים בהחלט "עור ברוז"...בגידות אהבות אלימות מתח..כשתמרה חזרה לאהוב שוב את עצמה הרגשתי הקלה.קראתי את הספר בשקיקה מהרגע שהמטוס המריא ועד שנחתנו.5 שעות קסומות וחוץ מכמה טעויות בהגהה אהבתי מאוד.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על שחף שחור