ביקורת ספרותית על לאה גולדברג : שירים א' - כרך ראשון - כל שירי לאה גולדברג #1 מאת לאה גולדברג
ספר מעולה

---

למעלה משנה שספר השירים הראשון של לאה גולדברג נמצא ליד מיטתי, וכשנחה הרוח, בסופו של יום, התמסרתי לעוד שיר או שניים. שירתה של גולדברג פשוטה יותר ומטאפורית פחות משירתו של אלתרמן. אמנם לעיתים הרגשתי שחסר בה את אבקת הקסם שמהלכת בשירי אלתרמן. מאידך לאה גולדברג כתבה שירה אישית יותר, נשית יותר, עם יותר מקורטוב של עצב. עם הרבה כאב על פרידה ואהבה לא ממומשת, כפי שידעה גולדברג בחייה, זאת לצד געגועים, חילופי עונות, תיאורי טבע ונוף קסומים מהנוף האירופי המיוער והקר, לצד נוף ארץ-ישראלי חמים וצח שמיים. הנה אחד נוגע במיוחד:

כי אתה האחרון, ופניך, בלי רעד,
כי אתה מבוגר, וידך חכמה,
כי תמימות תינוקית לרגליך כורעת,
כי בכֹבד שפתיך קלה הדממה .

כי קטֹנתי בצל מבטך הגבוה,
כי שתקתי לאור גדולתך השקטה -
ויהיו אחרים (ודאי הם יבואו)
ובכל זאת היית - אתה.

(כי עברת, ג. עמ' 173)

בספר זה מכונסים ארבעה מספרי השירה המוקדמים של גולדברג, ובתוכם גם את 'סליחות' הידוע ואת 'ימים לבנים' האלמותי, ועוד שירים רבים ונוגעים. ועל אף שאני אוהב לקרוא ניתוח של ספרות ושל שירה מעמיקים, כאשר אני בא לקרוא את השירה עצמה אני מעדיף לעשות זאת באופן חוויתי בלתי אמצעי ולא דרך עיני מנתח ספרות, ולכן אסיים כאן ורק אביא עוד שיר אחד:

תנני למות בעינים פקוחות
על מפתן אדמתך האוהבת,
מוות עני ופשוט - כאחות
לגבעול, לאילן, לאבן.

אֹזן אצמידה לאחו ירוק,
אשמע: אדמה מצלצלת -
שעטת הסוסים מרחוק, מרחוק,
וצעד קטֹן של ילד.

(תפילה על המוות, עמוד 115).

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על לאה גולדברג : שירים א' - כרך ראשון - כל שירי לאה גולדברג #1