ביקורת ספרותית על לאה גולדברג : שירים א' - כרך ראשון - כל שירי לאה גולדברג #1 מאת לאה גולדברג
ספר מעולה

---

נפלאה שירתה בעיני-נראה לי שבעת הזו שירתה למבוגרים הזמן גורם לה להעלם ואסור שכך יהיה.
אני מתיחסת לספרה הראשון "טבעות עשן" שירה זו תהיה הבסיס לשירתה. ישנו בשירה רצון עצום לאהבה רומנטית שאינה מושגת, או כשמושגת חולפת. במספר מועט יחסית של שירים עוסקת ביופי ובתקווה, מול מציאות של בדידות וחוסר יכולת לתקשר. (ביוגרפי מאד).
בשירה "דרכים בסתיו". .החלום מסתיים בשלכת.
בעת שמרבית הכתיבה-כולל שירה נכתבה על הארץ-שירה שמכונה היתה שירה מגוייסת ואהבות ושנאות היו כאן.
לאה גולדברג מתארת את ארופה. למרות שחיה כאן נשמתה יש בה "רוח ארופאית". כתב מי שכתב שהיא סופרת אונברסלית איני מסכימה איתו
לאה גולדברג לילדים בחלקה ישראלית. למבוגרים ארופאית. התחושה שכביכול זו שירה מתורגמת ואין זה כך העברית נפלאה התרבות ארופאית.היא ציינה באחד ממאמריה על שירה, ששירה זו "מיטב המילים במיטב סידרן" כך אני זוכרת ולא מצטטת-כך כתבה היא.
קריאת השירה שלה מעבירה אותי למחוזות ילדותי-צר לי לראות בהעלמה ולכן בחרתי לכתוב מעט אודות משוררת נפלאה ומספרת מקסימה שחיה בתוכנו. מתוך שירת סוף הדרך:

"הדרך יפה עד מאוד - אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד - אמר העלם
הדרך ארכה עד מאוד - אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך.

צובעה השקיעה שיבתו בפז ואודם
הדשא מבהיק לרגליו בטל הערב
ציפור אחרונה של יום מעליו מזמרת
התזכור מה יפתה, מה קשתה
מה ארכה הדרך.

אמרת יום רודף יום ולילה - לילה
הנה ימים באים בליבך אמרת
ותראה ערבים ובקרים פוקדים חלונך,
ותאמר: הלא אין חדש תחת השמש.

והנה אתה בא בימים, זקנת ושבת,
ימיך ספורים ויקר מניינם שבעתיים,
ותדע כל יום אחרון תחת השמש
ותדע חדש כל יום תחת השמש.

למדני אלוהי ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נוגה פרי בשל
על החירות הזאת לראות, לחוש, לנשום
לדעת, לייחל, להכשל

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה יומי כתמול שלשום
לבל יהיה עלי יומי הרגל"

לבל תשכח.

לבל תיהיה שירתה הפקר.

משוררת שפרס נובל היה ללא ספק יכול היה לעטר את מצחה לא פחות טובה מאלו שזכו בו.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על לאה גולדברג : שירים א' - כרך ראשון - כל שירי לאה גולדברג #1