ביקורת ספרותית על שיחות מטורפות - מעשי זן מאת יעקב רז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 ביוני, 2013
ע"י איקי טרבולסקי


גם אם רבים היצורים החיים מכפי מספר נודר אני להצילם.
גם אם רבות התשוקות לאין מספר נודר אני לכבותן.
גם אם חוכמת הבודהה עמוקה מיני חקר נודר אני להגיע לפשרה.
גם אם הדרך ארוכה עד אין קץ נודר אני להגיע לסופה.

בהמיתוס של סיזיפוס כותב אלבר קאמי כי השאלה הפילוסופית היחידה שעל האדם לשאול היא האם עליו להתאבד. לדעתי קאמי נותן לאדם חופש בחירה רב משאכן נמצא בידו, ההחלטה להתאבד היא לא החלטה פנימית, פרטית של האדם, יש צורך בכך שהחיים יובילו אותו אליה. התאבדות כסוג של תאונה, התרחשות יוצאת דופן שרק צירוף נסיבות מסוים מאוד יכולים להוביל אליה וכל שינוי קטן היה מונע אותה.

ארבעת הנדרים הגדולים תמיד שואפים אל הבלתי אפשרי, אין ביכולתנו להציל את כל היצורים החיים או לכבות את התשוקות כולן, או להבין את חוכמת הבודהה כולה. הנדר הרביעי הוא יוצא הדופן מבין הארבעה. אנו נמצאים על הדרך בכל יום מחיינו לכודים בה אין באפשרותינו להסתובב או להפסיק ללכת שכן היא עצם חיינו. אין צורך לנדור להגיע לסופה של דרך זו מכיוון שסופה הוא המוות שבהכרח יגיע, וכל מוות, גם התאבדות, הוא הסוף הצפוי, הבלתי נמנע של דרך זו. למה אם כך יש צורך בנדר שכזה? אם הוא לא בכדי לקדש את החיים ולמנוע את הפסקתם בטרם עת.

מטרת ארבעת הנדרים היא למקד את דעתינו ביצורים החיים, בתשוקות, בחוכמת הבודהה, ובחיים עצמם. כאשר בשלושת הראשונים אין באפשרותינו לממש את הנדר המופיע בהם, באחרון אין באפשרותינו שלא לממש נדר זה. למעשה כל ארבעת הנדרים דומים מאוד במהותם, הם חסרי תוכן ממשי, ההתחייבות היא לא חלק משמעותי בהם, שכן היא אינה ניתנת להשגה או שתושג בודאות. המטרה שלהם, בניגוד לנדרים רגילים האוכפים את העתיד, היא לאכוף את ההווה. למקד את הדעת בניסיון לממש אותם ברגע נתון ולא לקוות שיתממשו בעתיד לא ידוע.

הנדרים הללו הם ניסיון לכוון את המחשבה לכיוונים מסוימים, אחרים מכפי שהמחשבה מתכווננת אליהם בצורת אינסטנקטיבית. לחשוב על היצורים החיים כולם כדבר חשוב בעל ערך, להרחיב את הגדרת האני בעוד הנטיה בטבעית היא לראות רק את עצמך, משהו שונה ומבודד מהעולם, תפיסה של היחיד למול כל השאר. לדעת בודאות שהידע והחוכמה הנמצאים בידיך הם מועטים, לא רלוונטים, חלקיק זעיר מהחוכמה שחובה עליך לנסות ולהשיג. בניגוד לאגו המנסה לשכנע שאת הדברים החשובים אנחנו יודעים כבר. להבין שהאפשרות להעלים את התשוקה קיימת, חוסר הנוחות והסבל לא יוצרים את התשוקה, הם לא נולדו בשל צורך או חוסר, אלא הם תולדה של התשוקה עצמה.

המטרה של הנדר האחרון הוא לנסות ולמקד את התודעה במוות, להפוך את האדם מודע להיותו בן תמותה, שכן אנשים הנעשים מודעים בצורה כזו מקשיבים באמת ובתמים. בעוד שאנו עוברים את חיינו בעקשנות שלא לחשוב על קרבתו ההולכת וגוברת של המוות, מנסים להתעלם מכך שכל יום שעובר קירב אותנו בעשרים וארבע שעות אל סופנו הבלתי נמנע.

ארבעת הנדרים הם ניסיון של עיצוב מחדש בניגוד לנטיה הטבעית, הם כוללים בתוכם את ההבנה שהאדם "הטבעי" שמחשבתו זורמת בערוציה הרגילים הוא לא מאושר, לא חי את חייו בתחושה של סיפוק ושבעות רצון, ואין להשיג מעלות אלו מכוחו של האינסטינקט לבדו, יש צורך בעבודה בלתי פוסקת, ובמאמץ מודע על מנת שתהיה את האפשרות להשיג אותן. מתקיים מאבק תמידי בין האינסטינקט המאמין שרק בידו נמצא המפתח לאושר ומנסה לשכנע אותנו שרק ונשיג אישה נוספת, או נרוויח קצת יותר ונגיע אליו, ובין ההכרה שלנו היודעת כי תחושת הסיפוק לעולם תגיע משינוי פנימי בלבד ולא מצירוף נסיבות חיצוני.

שיחות מטורפות - מעשי זן מוקדש כולו ליצירת ערוצים חדשים למחשבה לשטוף בהם. ספר המוקדש לניסיון ליצור שינוי פנימי משמעותי ובר קיימה. הספר מורכב מקואנים, פתגמי זן, ומשלים בודהיסטים, שיחדיו יוצרים כתב חידה מרתק, ומאתגרים כל דיעה קדומה לא מבוססת, ואמונה לא הכרחית שהקורא אוחז. הוא התצוגה המעניינת, והמעוררת מחשבה ביותר לאחת הפילוסופיות המאתגרות והחשובות שנתקלתי בהן. הספר לא מסביר מהו זן, לא מבהר את יסודות הבודהיזם.הוא רק מנסה, בהצלחה חסרת תקדים, ליצור את השינוי התודעתי שהזן מטיף לו.

"הגוף הוא כמו עץ הבּודהי (העֵרוֻת)
התודעה כמו מראה. עומדת, בהירה.
יש להקפיד לצחצח אותה ללא הרף,
שלא ידבק בה אף גרעין אבק."

"הגוף הוא כמו עץ הבּודהי (העֵרוֻת)
התודעה כנהר, לעולם לא עומדת
כיצד יתכן לצחצח ללא הרף?
באין מראה היכן ידבק האבק?
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
iki, תודה על ההסבר המעניין.
איקי טרבולסקי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עולם נפלא נורא תפיסת העולם של הזן אינה מאופינת בפטליזם. כתפיסת עולם נטולת אלוהים אין בה תפיסה ממשית של העתיד כקבוע ולא ניתן לשינוי.
חופש הבחירה של האדם מוטל בספק בתפיסה זו, לא בשל כך שאין לאדם יכולת לבחור. אלא בגלל שעקב חוסר ידיעת העתיד לבחירה אין שום משמעות.
הזן מתרכז כמעט בלעדית בנפש האדם, ובדרך שבה הוא תופס וחווה את האירועים. השינויים שהוא מבקש לחולל הם בתפיסה עצמה, ליצור סוג שונה של מודעות, ודרך חדשה של חוויה. יש בו עיסוק מועט בלבד ביחסי הגומלין של האדם עם העולם.
בנוסף מאחר ובזן ישנו דגש אינסופי כמעט על חווית החיים כהווה מתמשך, וקיטלוג ההעתיד והעבר כאשליות. ישנה נגיעה שיטחית עד לא קיימית בסוגיית הדטרמניזם.

פטליזם מצריך המשכיות מסוימת של ה"אני" שפשוט לא קיימת בזן. פטליזם דורש אמונה שישנו גרעין מסוים של קביעות באדם. גרעין שנשאר זהה בכל גילגוליו השונים של האדם במרוצת הזמן. ומאחר ובזן אין אני קבוע, אלא רצף של מצבי תודעה משתנים בלי חוט המקשר בינהם, אין בו עיסוק בשאלה זו.
עולם (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מרתקת. עושה רושם שתפישת העולם של הזן מאופיינת בפטליזם קיצוני: הכל צפוי והרשות לא ממש נתונה.
איקי טרבולסקי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה לך חמדת
ספר שקצת בעייתי לכתוב עליו ביקורת . שכן אין בו סיפור עיקבי או נרטיב מרכזי, דבר שגרם לי קצת להתפזר בביקורתי. עדיין, למרות שהוא חסר עלילה הוא מצליח לרתק וקשה להניחו מהיד. זה אחד ספרים רבי ההשפעה שקראתי, והייתי שמח אם שמעו היה מגיע לאנשים נוספים.
חמדת (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת יוצאת מהכלל .
איקי טרבולסקי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה לך שין שין. אני חייב להוסיף שהציטוט של השיר בסוף הביקורת הוא ציטוט למחצה. מאחר וכבר שנים שלא הצלחתי לשים ידי על הספר. את חציו הראשון מצאתי בפינה נידחת של הרשת אך את חציו השני נאלצתי לאלתר, חלק מהזכרון, וחלק מהדמיון, כדי להשלים את אחד הקטעים האהובים עלי בספר.
המשפט האחרון, "באין מראה היכן ידבק האבק" הוא לכל הפחות הופיע בספר.
שין שין (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
איזה יופי של סקירה. בשביל כאלו סקירות שווה להיות בסימניה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ