ביקורת ספרותית על הגן הכימי - קדחת - הגן הכימי #2 מאת לורן דסטפנו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 31 במאי, 2013
ע"י מנטה


מכירים את זה שאתם יוצאים מסרט או הרגע גמרתם ספר ואתם מרגישים שהמוח שלכם פשוט לא מעכל אותו עד הסוף?
כי הרגע סיימתי את הספר אני לא יודעת אם אני המומה. או שאני מרגישה כמו ריין ברגע שהיא יצאה מהאחוזה. הספר הזה אחז בי כה חזק עד שיום שלם לא עזבתי אותו עד שגמרתי אותו. יום שלם ניסיתי לזוז בין הפעולות הרבות שלי בשביל עוד חמש דקות עם הספר. לעת ערב ישבתי על המיטה ולא עזבתי אותו לרגע, אפילו לא לרגע אחד. המילה שישבת לי על קצה הלשון עכשיו היא "עוצמתי" או "חולני" כי גם כמו קודמו הוא חולני קיצוני וזורק את המציאות הקשה שלו אל הקורא לפרצוף כאילו היא מתקיימת מתחת לכריכת הספר כאילו היא מספרת על עולם שבאמת קיים במקום כלשהו. בניית העולם מפילה אותך לגמרי בלי שום דבר חוץ ממציאות קשה מדי בשביל שתוכל לתפוס אותה.. גם בספר השני הסופרת מוכיחה לנו שהעולם שהיא בנתה בנוי מהרבה יותר מאחוזה ופרדס תפוזים עולם שלם שבחלקו שקע במים עולם שמתנהל על פי ההיגיון האנושי עצמו . החלק האחרון מחריד במלוא משמעות המילה אם בחלק הראשון נחרדתם החלק השני מפיל אותם ולא בהכרח במובן הטוב של המילה... נהניתי מהתיאורים הם גרמו לי להרגיש בתוך הספר הצצה חפוזה למציאות מחרידה. הרגשתי את כאבה של ריין פחדתי בשבילה.. והזדהיתי איתה כי היא דמות חכמה ואנושית להפליא. אני חושבת שאני מבינה מעולה למה לספר קוראים קדחת כי אין רגע שכולם ממש בריאים בו.... והכריכה הזאת לא קשורה לכלום אז תתעלמו ממנה כי התוכן זה מה שחשוב כאן. הספר מורכב מפסיפס שכזה של אירועים שהופך אותו למחרידים ומדהימים כאחד. אם נהניתם מהספר הראשון וגם אם לא אל תפספסו את קריאת הספר הזה.. הוא צלילה אל עולם הספר כמה שעות שהמוח לא עסוק במחשבות טרודות על החיים אלא רק הספר. ג-א-ו-נ-י !
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ