ביקורת ספרותית על הסילמריליון מאת ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין

---

אוי למה נולדתי אדם! למה לא נודלתי אלף? (או בן לילית, או עלף, או אלדר), והייתי חי אינספור שנים, בלי לפחד מהמוות, ובסוף הייתי עובר להתגורר בהיכלות מנדוס...
לא הבנתם? לא נורא. ומי שהבין הוא כנראה חנון כמוני... טולקין, גדול סופרי הפנטסיה בכל הזמנים, כתב את יצירת המופת "שר הטבעות". ומסתבר שהוא כתב עוד כמה ספרים (בסדר! גם "ההוביט" הוא יצירת מופת. בסדר). את "הסילמריליון" הוא כתב הרבה לפני "שר הטבעות", בתחילת המאה העשרים, והספר אכן מהווה מבוא לכל מה שקורה שם אחר כך.
זהו למעשה סיפור בריאת העולם של עולמו הקסום של טולקין, מעין "ספר בראשית" של הארץ התיכונה. מתאר ממש את בריאת העולם ואת סיפורם של הדורות הראשונים של האלפים, בני האדם והגמדאים (לא טעות - ככה קוראים להם - גמדאים ולא גמדים).
אף על פי שהספר מספר עלילות שהתרחשו לפני "ההוביט" ו"שר הטבעות", לדעתי עדיף לקרוא אותו לאחר שקוראים את השניים הראשונים. הסיבה העיקרית לכך היא שהוא פשוט בהרבה פחות טוב מהם, ולמעשה שואב את כוחו והצלחתו מכך שהוא קשור אל יצירות המופת הללו ומשלים את הסדרה שלהם.
הספר כתוב בשפה מיתולוגית, כבדה וארכאית, ועמוס לעייפה בדמויות ושושלות שמתמשכות עוד ועוד, באופן שמקשה מאוד לעקוב אחריהן.
הסיפורים מעניינים, ולעתים אף מרגשים ומסעירים, אבל הקריאה די מייגעת.
אני ממליץ רק לטולקינאים הכבדים, ולאלו ש"שר הטבעות" תפס אותם כל כך חזק, ששום ספר אחר לא מצליח להשתוות אליו בעיניהם והם רוצים עוד מהחומר הזה.
ומי שסתם מחפש איזה ספר פנטסיה טוב - נא לדלג הלאה...

» ביקורות נוספות של שומר היערות
» ביקורות נוספות על הסילמריליון