ביקורת ספרותית על פסיעות בחול מאת אורנה בורדמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 באפריל, 2013
ע"י שונמית


ספר מצוין.

מדבר על נערה בשרות לאומי שחצי מהמשפחה שלה נהרגה בפיגוע טרור. על ההתמודדות הבלתי פשוטה, על העיכול של שינוי המציאות.
היא בוחרת לגדל את אחיה ולא למסור אותם לאימוץ, וזה מתגלה כקשה מנשוא לפעמים. וכן, יש גם עלילה רומנטית. טמיר, חבר של אח שלה, חייל (אפשר להתעלף.), שהם מכירים מילדות, משנה את הסטטוס שלו מחבר ילדות, לחבר קרוב.

עלי להודות בכנות- בהתחלה לא היה לי כל כך חשק לקרוא אותו. הוא היה נראה לי מאוד קיטשי- רגשני כזה, מלא בכי ומסכנות, עם סיפור אהבה דביק ומרגיז.
אז לא. אמנם בהתחלה הספר קצת מעצבן- משום מה לא כ"כ התחברתי להתחלה, אבל אחר כך מתקדמים לעלילה בוגרת, מעוררת מחשבה, מרגשת, ומה שהכי היה טוב בעיני- א מ י נ ה. זהו. ברגע שראיתי שהספר לא הופך עולמות- סוגר קצוות הרמטית- מלא הצהרות אהבה חסרות טעם, נרגעתי.
כן, טמיר הזה קצת מקסים מדי אולי, אבל אני סולחת לו. לעומתו, רוני- חווה משהו מאוד אנושי וחסר-זוהר בספר- היא מתמודדת מול פחדים, בדידות, שדים שיוצאים מתוכה ומקשים עליה לקבל החלטות, וכן- הולכת לפסיכולוגית די הרבה.
מה שעוד היה לי כיפי- שהרגשתי שבספר הזה היה סיפור אהבה בוגר. מה הכוונה? הכוונה היא שהם לא מאוהבים עד מעל הראש באיזה ערפד מושלם שהחולשה היחידה שלו היא אהבה מוגזמת חזרה (ע"ע דמדומים. תרגעו- אני אוהבת גם את הספר הזה, אבל תסלחו לי, הם מאוהבים בצורה די מטופשת). כאן הם ניצבים מול קשיים, הם לא חיות (או אנשים שמתנהגים כמו חיות) שמונעות ע"י אהבה פיזית, חיצונית. יש שם משהו עמוק, פשוט, שנאלץ להתמודד גם עם פשלות בדרך.

מומלץ, מעורר מחשבה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ