ובכן למענך יעל (וגם למעני)על היסטוריה, קריאה, והנאה.
את אנשי השטיח כתב טרי פראצ'ט בהיותו בן 17. וכדבריו היה מלא ליקויים שנבעו מגילו של המחבר..
ברבות השנים התפרסם טרי פראצ'ט והתחבב על הקוראים שהחלו לחפש את אנשי השטיח.
וכך ישב טרי פראצ'ט בן ה43 ושיכתב את "אנשי השטיח"
והוא כותב על כך "כשהייתי צעיר חשבתי שפנטזיות עוסקות בקרבות ומלכים,עכשיו נראה לי שפנטזיות צריכות לעסוק במניעת קרבות ובחיים ללא מלך.."
"אתם יודעים מה קורה כשמושכים חוט רופף.."
למרות הליגלוג העצמי הקליל, אין ולו חוט רופף אחד בספר.
הוא מספר על אנשים קטנטנים (לא בעיני עצמם) הגרים בשטיח ב...חפשו את הרמז בספר.
ומנהלים חיי קהילה סוערים. יריבויות וסיכסוכים. אחוה וחברויות.
הוא מספר על שבט של אנשים המכנים עצמם "המאנראגים" (ובשפתם פרושו "בני האנוש האמיתיים") הנסים ממקום מגוריהם בגלל אסון טבע. ובדרכם פוגשים אנשים אחרים ויצורים נוספים והרפתקאות וקרבות ועוד כהנה וכהנה כיד הדימיון הטובה.
ופרט למסקנה המתבקשת מאליה שניתן לפתור סכסוכים בדרכי משא ומתן,
הוא הביא אותי להחרמה מוחלטת של שואבי אבק באשר הם.
ראו הוזהרתם!
כמו שכבר ציינתי לא פעם הוא הספר האהוב עלי מכל ספריו של טרי פראצ'ט, המונחים על מדפי ומעולם לא נזקקו לניעור אבק.. ורק תלונה אחת לי עליו, הוא כל כך קצר!

















