ביקורת ספרותית על ועד הים הגדול מאת אסתי קון
ספר מעולה

---

ספר מעולה. ראשית אומר שהתמונה על כריכת הספר מאוד יפה בעיני, ואמשיך עם עובדה מעניינת:
שהסופרת כותבת בלשון זכר, כלומר, כל הסיפור נכתב דרך עיניו של גבר, שזה כשלעצמו מקסים.
הדמות הגיבורה, דרכה נפרשת לפנינו התקופה של ראשית תל אביב, עם ריח הים, היא דמות טראגית, כמו כל שאר הדמויות בספר: לשייע לעולם לא יהיו ילדים, אין לו משפחה (מלבד אשתו), לעולם הוא לא יסע לטייל בהפלגה מפוארת, והוא ימשיך לקום בבוקר ולנקות ביבים, משום שהוא אינסטלטור. אבל יש לו את אשתו האהובה, שהוא מעריץ, מקנא לה עד טירוף, ומוכן לסלוח לה על כל טעות. הוא גם מודה שהיה בוחר בה על פני המשפחה שהייתה לו (הורים ואחים)- וזה קטע שריגש אותי מאוד.
ומה אנחנו?- בשקיפות, דומים לו: יש לי בעל, יכול להיות שלעולם לא אהיה בסין, כפי שאני כ"כ רוצה, אני קמה כל בוקר לאותה עבודה, והאהבה, כאילו רק נדחקה לפינה אחרי שנולדו הילדים, אבל היא כל כך קיימת.
נושה, אשתו, מעולם לא אמרה לו שהיא אוהבת אותו, אבל אמרה שהיא לא תחיה עוד יום אחריו/בלעדיו, ותמיד מחכה לו בבית שיחזור ושהבית לא יהיה ריק...
כל שאר הדמויות הרבה יותר טראגיות משייע, שמרגיש עצוב. לריטה היו שלושה ילדים, שנלקחו על ידי בעלה לחו"ל, סוניה מעולם לא נישאה, רחלי עזבה את משפחתה במאה שערים וחיה עם גוי, ההונגריה לא מגדלת את הבן שלה, והוא זקוק לה כמו אוויר לנשימה.
נוקי ואשתו עברו טרגדיה עם בתם נעמי. נדמה כאילו כל המקרים הקיצוניים התאספו בספר, אבל אלו סוגי דמויות שכולנו מכירים, או לפחות יכולים להזדהות איתם.

היו גם קטעים מצחיקים בספר, ותיאורים משעשעים.
בקיצור, מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של חגית
» ביקורות נוספות על ועד הים הגדול