ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 במרץ, 2013
ע"י pen
ע"י pen
אנטוניו מוניוס מולינה הוא סופר נפלא , אחד הטובים שיש. לקרא מה שכתב זה תענוג ממש. יש משהו בהומניות שלו, כבר כתבתי קודם, יש לו עיני רנטגן לנפש האדם והוא מפליא לכתוב על אנשים מתוך ידע עמוק, חמלה והזדהות. כתיבתו תמיד מרתקת אותי, גם אם יש קושי בזרימה כמו בספר הזה. יש בו הרבה סיפורים על אנשים עקורים ,נרדפים,קורבנות משטרים מדכאים, בודדים וכאלה שכאילו נפלו מהעגלה ונשארו בשולי הדרך, וביניהם גם ספורים מוכרים,יותר או פחות על גורלם של יהודים באירופה , כמו פרימו לוי, קאפקא ואהובתו. כל ספור בפני עצמו כתוב נפלא אך לי היה קשה למצא רצף או לזכור מי זה מי. הסיפורים מסופרים לפעמים בגוף ראשון ומתחלפים פתאום לגוף שלישי זה מבלבל ומקשה. כנראה שצריך לקרא שוב. למרות זה, הייתי מרותקת. לא כדאי לוותר שווה להתמודד.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
.
(לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
מסכים אתך כל
קשה לעקוב אחרי רצף הכתיבה שלו.
אני כל פעם מתחיל לקרוא מחדש , ואחרי מספר עמודים מאבד את הקשר האסוציאטבי שהוא מנסה להעביר. אתה טוען ששווה להתמודד-אשתדל. הספרים הקודמים שכתב היו בעיני קריאים יותר. אהבתי אותם. |
|
|
omriqo
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ספר נהדר
בזמן שקראתי אותו הכנתי רשימה של ספר שהוזכרו בו ואת קריאתם אני צריך להשלים - החל בבפתגוניה והיומן של האנגלי שחיפש את הקוטב, דרך פינציקונטיני ועד הקפקאות. כמה עדיין ממתינים לפני שאוכל לחזור לקריאה חוזרת :-)
תודה על התזכורת היפה! |
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
סופרים הומניים תמיד כדאי לקרוא, גם אם קשה להתמודד.
תודה על ההמלצה וחג שמח!
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
