ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר מעולה

---

המיוחד בספר הזה שאין בו שום טריק לשוני, מטאפורות, תיאורים מיוחדים וכד'. הספר כתוב בשפה ברורה ומאוד מינימליסטית ובכל זאת - מעניין, והאמת -שאי אפשר להניח אותו. הפשטות של הספר ותיאור הדמויות עם כל הייחודיות שיש בכל דמות, הופך את הספר נבדל מספרים אחרים שאנחנו מכירים. למי שמחפש מתח – אין בספר הזה מתח כלל וכלל והוא נמשך כמו מכחול על ציור, או ריקוד וואלס איטי אבל זורם.
כל הסיפור סובב סביב הגיבור הראשי – וילהם סטונר. וילהם נולד ב-1891 במזורי (ליד קולומביה) לזוג הורים חקלאים שהתפרנסו מהמשק שבבעלותם. כבן יחיד עזר להוריו במטלות היומיומיות במשק החקלאי ואף נהנה מכך. לימים נשלח ללמוד בפקולטה לחקלאות באונב' קולומביה ותמורת עבודה אצל בן דודו של אימו קיבל מגורים ואוכל.
החל את לימודיו באוניב' בלימודי החקלאות ובעקבות השפעתו של מרצה (ארצ'יר סלון), מהשנה השנייה עבר וילהם סטונר ללימודי הספרות.
בניגוד לציפיות הוריו לאחר 4 שנות לימוד, מחליט וילהם סטונר לא לחזור לעבודה במשק עם הוריו ולהמשיך את לימודיו בקולומביה.
במלחמת העולם הראשונה (בניגוד לחבריו שהתגייסו) המשיך ללמד באוניברסיטה בעקבות הצעת משרת הוראה שהתקבלה מארצ'יר סלון.
עם תום המלחמה במהלך מסיבה שנערכה אצל אחד מחבריו הקרובים (פינץ') וילהם סטונר מכיר את אידית. ההכרות הקצרה הובילה לנישואין מהירים ולא מוצלחים.
מנישואין אלה נולדה גרייס אשר כל השנה הראשונה זכתה אך ורק למגעו ואהבתו של אביה – וילהם סטונר.
וילהם המשיך ללמד בקולומביה והיכרותו עם המתרגלת קתרין, מזרימה לזמן קצר מעט אור וצבעים ורודים לחיו האפורים והמשעממים לצידה של אידית.
עמוד 200 ציטוט: " בשנתו הארבעים ושלוש למד ויליאם סטונר את מה שאנשים אחרים, צעירים בהרבה, למדו לפניו: שהאדם שאוהבים בתחילה אינו האדם שאוהבים בסוף, ושהאהבה אינה יעד שמגיעים אליו אלא תהליך שבאמצעותו אדם אחד מנסה להכיר אדם אחר".
וילהם סטונר היה מרצה באוניברסיטה, נאמן לעקרונותיו, לעצמו ולערכי שליחותו. גם ברגעיו האחרונים החזיק בידיו את מה שאהב.
ציטוט: "האצבעות התרפו, והספר שהחזיקו נע אט אט ואז חלף במהירות על פני הגוף הדומם, ונפל לתוך דממת החדר".
יש בספר הזה עצב, עננות וערפול... מזכיר קצת מזג אויר של שמים אפורים... גו'ן וילאמס מתאר את הדמויות בקווים פשוטים ונקיים. למרות העצב והחמלה שחשתי כלפי סטונר חיו לא היו כל כך רעים. הוא עשה את מה שהוא אהב. סטונר לא התעסק ברכילות ומניפולאציות הוא קיבל את האנשים כפי שהם. תוך כדי קריאה בהחלט אפשר להתאהב בסטונר.
ממליצה בחום. קריאה נעימה. לי

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על סטונר