ביקורת ספרותית על כוכבים נופלים מאת אשכר ארבליך-בריפמן
ספר טוב

---

הפעם הראשונה שקראתי את זה הייתה בכיתה ד'-ה', ממש לא הגיל האידיאלי לקריאת הספר הזה.
הפעם השנייה הייתה השנה, אחרי ניסיון רב יותר וטעם מבוסס יותר בספרים. אהבתי גם הפעם את הספר, אבל הרבה פחות מהפעם הראשונה.
אני אשתדל לא לכתוב ספויילרים- יש לי מנהג מגונה שכזה- אבל לדעתי, הספר יותר טוב מהספרים האחרים של הסופרת אבל העלילה שלו נדושה מאוד, הכתיבה קיטשית ותיאור הבדידות של איסק קצת מוזר מדי ולא גורם להזדהות. זאת אומרת (אוף, נכנעתי- זהירות ספויילרים!)- החברות שלה עם הגנן הזקן ההוא ועם הילדה העיוורת, התכונה שלה לראות דברים שאף אחד לא רואה והילדים בכיתה שלה שיורדים עליה- כל אלה מוגזמים מדי ויוצרים תמונה כללית של ילדה מוזרה ומתבודדת [נשמע מוכר?] שכולם שונאים אותה ללא סיבה ברורה [נשמע מוכר???] ופתאום היא מתחברת עם האדם הכי לא צפוי [נו, באמת!] והמשפחה שלה מתפרקת [תעשו לי טובה]- זה פשוט מוגזם וקיטשי ברמות על.
בקיצור, הסיפור נחמד סה"כ, אבל הוא נדוש ולא יותר מזה.

» ביקורות נוספות של לואיזיאנה מנטש
» ביקורות נוספות על כוכבים נופלים