הפעם הראשונה שקראתי את זה הייתה בכיתה ד'-ה', ממש לא הגיל האידיאלי לקריאת הספר הזה.
הפעם השנייה הייתה השנה, אחרי ניסיון רב יותר וטעם מבוסס יותר בספרים. אהבתי גם הפעם את הספר, אבל הרבה פחות מהפעם הראשונה.
אני אשתדל לא לכתוב ספויילרים- יש לי מנהג מגונה שכזה- אבל לדעתי, הספר יותר טוב מהספרים האחרים של הסופרת אבל העלילה שלו נדושה מאוד, הכתיבה קיטשית ותיאור הבדידות של איסק קצת מוזר מדי ולא גורם להזדהות. זאת אומרת (אוף, נכנעתי- זהירות ספויילרים!)- החברות שלה עם הגנן הזקן ההוא ועם הילדה העיוורת, התכונה שלה לראות דברים שאף אחד לא רואה והילדים בכיתה שלה שיורדים עליה- כל אלה מוגזמים מדי ויוצרים תמונה כללית של ילדה מוזרה ומתבודדת [נשמע מוכר?] שכולם שונאים אותה ללא סיבה ברורה [נשמע מוכר???] ופתאום היא מתחברת עם האדם הכי לא צפוי [נו, באמת!] והמשפחה שלה מתפרקת [תעשו לי טובה]- זה פשוט מוגזם וקיטשי ברמות על.
בקיצור, הסיפור נחמד סה"כ, אבל הוא נדוש ולא יותר מזה.

לקוח מהבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת

מרשימת הספרים שצריך לקרוא פעם אחת בנעורים, ופעם אחת אחרי:

כוכבים נופלים, מאת אשכר ארבליך-בריפמן, שכתבה מספר סדרות פנטזיה לילדים ונוער, כגון סדרת ווינטר בלו המדהימה, הוא ספר עדין ומרגש שמספר כיצד לפעמים גם כשנדמה שהדברים לא עובדים כפי שרצינו, הם יכולים להסתדר מחדש.

איסק בת השתיים עשרה חיה חיים שלווים ורגועים: אמה מורה לפסנטר, ואביה מנצח תזמורת בלונדון. היא גרה עם אחותה הגדולה הילדי (שמאוהבת במורה הפרטי שלה במתמטיקה ), אחיה הקטן אוניקו (שמנהל בגן חיות קטן בחדרו) ואחותה הקטנה מילי (שאוהבת חתולים ובובות ועושה הרבה רעש) בבית חווה גדול ומבודד, מלא בשלל בעלי חיים, כמו חתולים, קיפודים, ארנבים, צפרדעים קופצניות ותרנגולות שמקשיבו לסיפורי האגדות שלה. אבל עולמה מתפרק ביום שבו אביה נפרד מאמה, וכל מה שאיסק רוצה זה שהם יחזרו להיות ביחד.

כוכבים נופלים מצליח להעביר את התקופה המבלבלת והנוראית של פרידה דרך עיניה של איסק, שרואה את הקשיים שמשפחתה עוברת, וחווה אותם בעצמה. ומתוך תקופה עצובה, כעוסה ואבודה, מצליחה איסק לאט לאט להבין כיצד העולם עובד, למצוא את החיוכים הקטנים, ואפילו לראות כיצד בסוף הדברים תמיד מסתדרים - גם מתוך הבלגן.

ארבליך-בריפמן מצליחה להביא סיפור מהחיים האמיתיים, ולהביא את הקורא לידי דמעות של אושר - ולראות שגם מתוך החשיכה של הלילה, כל אחד בסוף מוצא את נקודת האור שלו. קראתי את הספר לפני המון זמן, פחות או יותר כשהייתה בכיתה ה', ופתאום הוא קרץ לי מהמדף וקראתי אותו שוב. הפער בין מה שמבינים כשקוראים אותו אז, לבין עכשיו - כמעט שמיים וארץ. בשתי הפעמים התרגשתי! אם כי בכל פעם בצורה שונה ומיוחדת. מומלץ בחום, כמובן.

קהל היעד: בני נוער (או ילדים מאוד בוגרים לגילם).

כוכבים נופלים, מאת אשכר ארבליך-בריפמן, בהוצאת ידיעות אחרונות.

אשמח אם תבואו לבקר: https://determinreader.wordpress.com/

קראתי ספר זה ואני יכולה לומר שספר מרתק מאוד ויפיפה,כתוב בצורה נפלאה,אך מה שהטריד אותי זו המילה "פרוצה".אינני יודעת למה סופרת כל כך נפלאה שמה מילה כה מלוכלכת,וזה ממש חבל כי היא כותבת מעולה ואינני מפקפקת בה.
הספר יפה,הדמויות נראות נחמדות,והעלילה נפלאה. כדאי לקרוא :)

הספר שבה אותי! איסק ושאר בני המשפחה, במיוחד בתקופת משבר הגירושים, גורמים לקורא לחשוב שהם אמיתיים, להזדהות עמם ובמידת הצורך גם להימתח ולרחם עליהם. המשפחה הייחודית, שמונה בת שמאוהבת במורה שלה, את איסק, המשתוקקת לחברה טובה (בסוף היא גם מוצאת...), את האחים ואת האמא הדאגנית, את האבא שעובד בלונדון הגדולה והרחוקה, היא מיוחדת אבל גם רגילה לחלוטין, בגלל התגובות שלה לדברים, ובגלל שהיא עוברת משברים קשים ולא נכנעת, אבל לא מהססת לבכות ולהתעצבן בדרך.יפה מצד אשכר ארבליך-בריפמן לעצב את הדמויות שלה ברגישות כזו, ולהרשות להן רגעים של משבר. לדעתי הספר טוב יותר מסדרת "ווינטר בלו, ילדת פיות". מומלץ בחום!!!

הספר "כוכבים נופלים" מספר על איסק , ילדה מדהימה הנמצאת במשפחה מתפרקת .
אנחנו מתלווים אליה במסע החדש אליו היא נקלעת כאשר היא צריכה להתמודד עם המציאות המתגלה לעינייה - משגרה למשפחה ששום דבר כבר לא יחזור להיות נורמלי בה .
יש לה אחות שמאוהבת במורה שלה , שני אחים תאומים שחוץ מבעלי חיים שום דבר לא ממש מעניין אותם .

הספר הוא ספר מקסים , שפשוט שאב אותי לתוך חייה של איסק . הילדה הבודדה שמשפחתה נעלמת לה בין הידיים ממש הזכירה לי את עצמי .

לאשכר ארבליך בריפמן יש את הכישרון ליצור עולמות עשירים וקסומים , מסתוריים וקודרים . הדמויות בספריה מקסימות אחת אחת , העלילות מלאות חן והאווירה מכשפת .

כשקניתי את הספר לא היו לי ציפיות גבוהות.
סתם היינו עם המשפחה בחנות ואבא שלי אמר לי יאלה תבחרי מה שבאלך ואני לא זוכרת למה אבל הכריכה של הספר מאוד משכה אותי.
ואז, במשך המון זמן הספר פשוט שכב לי על המדף עד שהגיע איזשהו ערב אחד בודד שהתיישבתי בפוך והתחלתי לקרוא.
מהר מאוד נסחפתי לתוך הספר וקראתי את הכל ביומיים. הספר הזה מספר על ילדה בודדה בשם איסק שחיה באזור נורא מרוחק מהעיר ואין לה חברים. הקורא עובר איתה את המשברים ונותן מבט חדש מעיניים של ילדה בת 12 שרואה את ההורים שלה מתרחקים אחד מהשני.
אני זוכרת שכל כך אהבתי את הספר וקראתי אותו שוב ומאוד מאוד נהנתי וכשאני נזכרת בו יש לי חשק לקרוא שוב פעם
מאוד ממליצה לסקרנים :)

רעיון יפה, סיפור חמוד, יש פוטנציאל לא ממומש...
הסיפור, למרות התהפוכות בעלילה- עדין מאוד. אולי עדין מידי.
מומלץ כשלא בא לכם על משהו מטלטל ומסעיר- אלא סיפור מלא רגישות ורוגע.

ספר מצוין שמספר על ילדה שהמשפחה שלה חיות המחמד שלה והגנן בבית הקברות שליד הם החברים היחידים שיש לה. סתם פתאום, צצות כמה בעיות משמעותיות בחיים ומסופר על הדרך שהיא מנסה לפתור אותן ואיך, אמנם באיזשהו שלב הספר קצת מרוח ובכל זאת מסקרן.

**************מכיל ספויילרים**************
הספר היה בבית כדי שאחותי תקרא אותו, והחלטתי לעיין בו קצת, למרות האכזבה המוחצת מסדרת "ווינטר בלו".
באמת שציפיתי ליותר מהספר הזה. התקציר מאחורה היה נשמע כמעט סביר, אבל הספר עצמו... הקיטש וחוסר האמינות חוגגים. הילדים, שאמורים לכעוס על אביהם שעזב את הבית, מתייחסים אליו בדיוק כרגיל, וגם הכעס של האמא מאוד לא אמין. בנוסף, כל הבעיות בחיי הדמויות נפתרות בצורה מהירה מדיף וקלה עד כדי בחילה. סגרתי את הספר בתהייה למה אמה, החברה העיוורת של איסק, לא הצליחה לראות פתאום כדי להשלים את הקיטש.
ספר נוראי, שגרם לי להחליט שבלנ"ד אני לא עומדת לפתוח עוד אי פעם ספר של אשכר ארבליך-בריפמן. חבל לבזבז עליו זמן.