“"כולם נחשבים או שאף אחד לא נחשב" (עמ׳ 16). 

"כוכב המדבר" מאת מייקל קונלי (הוצאת מודן, 2026) הוא ספר נוסף אודות גיבורו הקבוע (אם כי לא היחיד) הארי בוש, בלש במחלק התיקים הלא מפוענחים של משטרת לוס אנג׳לס. בוש הוא בלש ותיק, לא רחוק מהפרישה, גרוש ואב לילדה שכיום היא בדרכה להיעשות בעצמה בלשית במשטרת לוס אנג׳לס. בעברו לחם בוש במלחמת וייטנאם כ"חולדת מנהרות", יחידה מובחרת בצבא יבשה שהיתה שייכת ל"גדוד 1 של חיל הרגלים, חטיבת הנדסה״ (עמ׳ 335), שאנשיה אומנו ללחום במנהרות שחפרו ווייטקונג ובחיילי צבא צפון וייטנאם, לאתר בהן את האויב ולהורגו בדרך כלל באפילה ובקרב בטווחים קרובים. כשסיפר לברמן באיזו יחידה שירת שאל האחרון: "המנהרות, (עמ׳ 335). כשבוש אישר "הברמן הנהן. הוא הכיר את המנהרות" (עמ׳ 335). האיש, בעצמו נחת ותיק שלחם בווייטנאם, השיב: "המנהרות האלה, אחי… איזה מקום דפוק" (עמ׳ 341).

עם שובו מן המלחמה, מריר וציני כשם שרק חוויות הלחימה הופכות אדם, התגייס למשטרה והפך לבלש. הוא ילך אחרי הראיות בתיק בלי להתחשב לאן הן ייקחו אותו, ורק בלש ישר כמותו, לא נגוע במשחק הפוליטי שבין מועצת העיר, התובע המחוזי, התקשורת והמשטרה עשוי להגיע לאמת. זה לא מזיק גם שבוש הוא מן הקשוחים, אלו שיודעים לקלוע באקדח אל חוט השערה ולהם זוג אגרופי פלדה. למרות השנים שחלפו המלחמה נותרה נוכחת בחייו, מאחוריו היו "חמישים שנות עמל בשדות הדם והקטל" (עמ׳ 25). 

כמו בספרים אחרים בסדרהבוש נדרש לתמרן בין שתי חקירות (מצב תדיר בספרי הז'אנר הבלשי – Hard boiled) ולהתמודד עם נבלים מסוגים שונים ובכלל זה שוטרים מושחתים, שיכורים, סחטנים ואנשי החברה הגבוהה. בספר זה נענה בוש, פנסיונר שחי לבדו, לבקשתה של חברתו מימיו במשטרת לוס אנג׳לס , הבלשית רֶנהֶ בלארד, לחזור לכמתנדב למחלקה לפענוח תיקים קרים.. אבל יש לה תנאי: עליו לפענח קודם כול על תיק שיש לו חשיבות פוליטית להמשך קיומה של המחלקה. במקביל, הוא חתר בוש לפענח חקירה אחרת מימיו במשטרה, בה נרצחה משפחה שלמה, שעודנה רודפת אותו.

בוש, מנהל את שתי החקירות במיומנות ובנחישות האופייניות לו, אולם לא בטוח כלל שהוא יאהב את מה שיתברר לו על הקשרים בין הפרקליטות המחוזית, משטרת לוס־אנג׳לס ואילי ההון. האמת, לא רע בכלל הקונלי הזה. בוש הוא אחלה בלש שבעולם: קשוח, אמיץ, ישר ונחוש. לא שנון מי יודע מה אבל עושה את העבודה, כמו דרינק של בורבון "Maker's Mark" שיורד בגרון. לא חלק כמו "Macallan" סינגל-מאלט, אבל מפזר את אותה חמימות מרגיעה ומנחמת. כמו עם הדרינק הספציפי הזה, אתה פשוט יודע שבוש לא יעצור עד לפתרון. ספר נחמד מאוד!!!”