• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

מאת ריק ריירדן

הביקורת של מיה

תמונה של מיה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:גרף צעיר
שנת הוצאה:2009
סדרה:פרסי גקסון והאולימפיים #5
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
הרמיוני גריינג׳ר
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

באופן כללי אני מאוד אוהבת את הסידרה וגם זאת שאחריה(הגיבור האבוד),אבל לדעתי זה הספר המוצלח ביותר.

אלמנט הלחץ שהיתבסף (סוף העולם קרב) הוסיף הרבה מתח ועינין.
גם שצחתי שהרומנטיקה טיפה התפתחה - גם מוסיף עוד פן לעלילה.

למי שעוד לא קרא : רוצו לחניות!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של לוליפופ
לוליפופ
ס
ספרים ספרים ספרים
תמונה של Mira
Mira
T
tals
4קוראים|גיל ממוצע35|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מיה

מיה

חברה מזה 14 שנים
18 ביקורות•43 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מקור (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)
תמונה של מיה
מיה
חברה באתר מזה 14 שנים
ביקורות18
לייקים שקיבלה43
דירוג ממוצע4.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מקור (נוער)6מדע בדיוני ופנטזיה5תרגום (נוער)4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מיה

רצח באישון הלילה - ספרי מסתורין 74

רצח באישון הלילה - ספרי מסתורין 74

אגאטה כריסטי

מאוד מאוד מומלץ!!!!!!

ספר מותח ומענין,עם דמויות עמוקות וקלות להזדהות.
אהבתי במיוחד את "גואני הקטנה" .
אפשר לראות שהבלשית (מיס מארפל) לוקחת חלק קטן יחסית בעלילה ומצילה את הענינים בסוף בניגוד לסטנדרט שבו הבלש הוא העיקר.
מדבר יותר על מערכות יחסים,וקשרים בין בני אדם,מאשר על רדיפות, אקדחים והמון דם.(אין את זה)

מ ע ו ל ה ! ! ! ! !

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
אני מספר ארבע

אני מספר ארבע

פיטקוס לור

קוראת עכשיו!
הגעתי לחלק ש"ג'ון סמית" מרים את הנרי לפינת התקרה אחרי שהוא הציל אותו באתונה (?) ומכריח אותו שהם ישארו באוהיו.
ישבתי וקראתי במשך איזה שעתים והייתי כבר צריכה לסיים,וכשהגעתי לחלק הזה הרגשתי שזה המקום הכי מתאים שיכולתי לבקש כדי לסיים. לדעתי הספר היה יכול להיגמר שם.

יש איזושהי סתירה שמצאתי, משהו שממש לא ברור לי:
בהקדמה מתואר ששנים מהלורים נרצחים בפרק זמן קצר.
אחר כך "ג'ון סמית" מספר על הצלקות ועל כך שהם ניצרבו בעורו (עינין מגניב ביותר) בהפרשים של כמה שנים.

איך זה יכול ליהיות ?
כמה שנים או כמה שעות?


ספר מותח וטיפונת מלחיץ,שנהנים מכול רגע בו.
לא משתעממת לרגע,וצריכה שיכריחו אותי כדי להפסיק לקרא (האמת שזאת לא הפעם הראשונה...)

אני מאוד אוהבת את היחס המיוחד שיש בין הנרי לדניאל/ג'ון סמית יחסי ה - "אבא - בן " שמבוססים על אמון והדדיות.
קצת הפריע לי שהיו,"שבירות" של האמון כשבימים הראשונים בבית הספר ג'ון לא סיפר להנרי על הבעיות והתיסבוכות שהיו לו,והסתיר פרטים. או,אחרי שהתגלתה המורשות הראשונה ביום השני בבית הספר,הוא הלך ואמר שאין שוא אורות בידים - למרות שהיו.
או,בקטע שהגעתי אליו,שפרטתי למעלה,כשבמהלך חילוקי דעות "ג'ון" מפעיל לחץ פיזי על הנרי כדי להכריח אותו להשאר.
(אולי חלק מאיתנו חולמים לפעמים לשלוט באחראים עלינו - הורים - אבל בסיפור ההתנהגות הזאת ממש לא עוררה אצלי אהדה או הזדהות,אלא להפך.
להרגשתי הנרי היה מאור קשוב לג'ון ורק רוצה שיהיה לו טוב - ושישאר בחים. הגסות שבהכרחה -הפיזית -שברה באופן גס לדעתי את האמון והמסירות ואפילו תחושת שיויון, שהנרי הפגין כלפיו.
שלא לדבר על זה שג'ון יכל להכריח אותו פיזית ולהרים אותו בכוח הרצון בלבד רק בזכות הנרי. ככה גומלים על עזרה ומסירות?

אבל זה בקטנה.

הספר מעולה!
למרות הסתירות הפסיכולוגיות(הפכפכות נפשית - נדמה שהם מסורים אחד לשני)והפיזיות (פרטתי בהתחלה,שעות שהופכות לשנים בדרך שלא מובנת לי) שאני מוצאת בספר,העלילה מעולה!
הרעיון חדש לי ומאוד מוצלח.

אחד הספרים הטובים שקראתי.

אני במתח לגבי ההתחלה,ושמעתי(אוווווולהלהההה) שיצא ספר שני,ומסקרן אותי בטרוף מה יקרה שם.כאילו,יש ספר שני כי בספר הראשון הענינים עוד לא הסתדרו? זה לא קצת מבאס,כאילו,לא לדעת אם הוא חיי או מת? ואם לא,אז על מה בכלל מדבר הספר השני? או שכמו במשחקי הרעב,שבסוף הספר הראשון היא ופיטה וגיל בחים והכול טוב ונחמד,ופתאום בספר השני הם מפליצים משחקים חדשים יעני עוד פעם הכול מההתחלה,אז גם פה הם יפלשו שוב?????????

יוווווווווו,איזה מתח!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
החטופה מאינקנדאר

החטופה מאינקנדאר

אלון רוטר

"החטופה מאינקנדאר" הוא "הספר הטוב ביותר שקראתי" לתחילת שנת 2011 .

ספר מאוד מומלץ!


הרפתקה מענינת ומרתקת כחול לבן,לא משהו שמוצאים כול יום!

הדמויות עמוקות ומענינות,
בקיצור מעולה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
אורי

אורי

אסתר שטרייט-וורצל

ספר מאוד מרגש,רבוי מתח והתרחשויות,מאוד מומלץ!

קראתי את הספר לראשונה בערך בגיל 11 ומאוד התחברתי.
אני מאוד אוהבת את הסופרת ואת סיגנון כתיבתה.
הספר מעט ארוך - אך כמובן שיש בכך יתרון גדול :

אתה נימצא יותר זמן בהרפתקה - וממשיך איתה עוד קצת!

מומלץ!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
רוץ ילד, רוץ

רוץ ילד, רוץ

אורי אורלב

"רוץ ילד רוץ" לדעתי הוא עוד יצירת מופת של הסופר האהוב אורי אורלב.
כמו בכול ספריו,אורלב מביא את טוב-ורוע האדם בצורה כה ברורה עד לידי הקצנה כמעט. רגשות הגיבור,ולפעמים גם דמויות המשנה,נפרשים בפני הקורא ונותנים הצצה לחיו ורגשותיו הפנימים. נקודת מבטו של ילד צעיר,כבן שמונה,מלאה תמימות,מסתכלת בפליאה בעולם,ברוע ובטוב שמצוי בו המתפקד בעצמו,אחראי לעצמו,מאוד ריגשה אותי.

קראתי את הספר לראשונה בערך בגיל 11 ומאוד היזדהתי עם הגיבור.

מבין הרבה ז'נרים,תמיד אני אשמח לקרא ספר כזה.
אני מאוד מתחברת לניסיון לשתף את המתבגר הישראלי העכשוי,ברגשות האנשים שחיו אז,ועברו את הדברים ההם.
כי זה טוב לקרא בספרי היסטוריה על מה שקרה,אבלח לדעתי גם חשוב לשמוע את הסיפור/ים מנקודת מבטם של אלה שבאמת היו שם וחוו את המאורעות.

אצלנו במשפחה יש/היה מנהג של כול פעם שמגיע יום השואה,הולכים ובוחרים ספר אחד או שנים על הנושא.
ככה התודעתי לראשונה לסופר וליצירותיו.
וכמובן שגם לאורה מורג(יותר מתח היסטורי מאשר באמת על השואה) ולדבורה עומר(דמעות של אש)....
מאז למדתי להכיל ולקבל את הז'נר ותמיד אתרגש ממנו...

וחזרה לספר הספציפי הזה:
מאוד מומולץ!
אם לא אכפת לכם קצת לבכות לפעמים,או סתם ליהיות מרוגשים...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
שלם יותר מלב שבור

שלם יותר מלב שבור

אבי רט

קראתי את הספר לפני שנה שנתיים,ומאוד נהנתי.
הוא זכור לי עד היום כספר מעולה - בעבר היה "הספר הכי טוב שקראתי",אבל מאז הוא ירד כמה מדרגות...

אהבתי את מערכוטת היחסים ואת הרגשות וצורת הבאתם בספר. מאוד נהנתי.

סה"כ: מאוד מומלץ!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
חצות מעל סנקטפראקס

חצות מעל סנקטפראקס

פול סטיוארט

ספר מאוד מומלץ!

סוחף ומענין.

אהבתי מאוד את עטיפת הספר - כבר נותן לך תחושה על הספר עוד לפני שהתחלת לקרא.

הסופר מביא אותנו לכול מיני מקומות ויחסים,חלקם מוכרים לנו יותר - העולם התחתון ה-"ארסי" - וחלקם פחות - טרולים,ומצבים בים.

ספר וסידרה מאוד מומלצים.
אני הכי נהנתי ממנו מכול הסדרה.

תהנו

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
אח זאב

אח זאב

מישל פייבר

ספר מוצלח למדי.
מותח מענין מעט מפחיד...

נהנתי והחלטתי לקרא גם את הספר הבא - שיעמום נוראי.
אני לא זוכרת אם בכלל לא עברתי את העמוד העשירי,או קראתי והפסקתי באמצע,אבל זכור לי שהיתה לי תחושה ממש לא נעיממה בעיקבות הספר השני.(ירוק?)

למרות זאת הספר הראשון מומלץ למדי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה
שני ירחים

שני ירחים

שרון קריץ'

"שני יריחים" הוא אחד הספרים הטובים שקראתי.
העלילה מאוד מרגשת,ובנויה על תחושות ורגשות אמיתים - ולא מאולצים כמו שיש ברוב הספרים הרדודים.
מאוד אהבתי את תאור ההתנהגות של הסבתא.

אני בחוג תאטרון,ובכדי להתקבל הינו צריכים לעבור אודישן. התבקשנו להביא קטעים בגוף ראשון - מיתוך ספרים. לי היה ברור מיד שאני הולכת לעשות את הקטע שלי מתוך הספר "שני ירחים".התקבלתי מיד.

אני מאוד אוהבת את הסופרת ואת סיגנון הכתיבה שלה,ואני מאוד מעריכה אותה.
קראתי את כול ספריה,וזה הספר המוצלח ביותר שלה לדעתי(גם השאר מאוד מוצלחים).
העלילה מענינת,הרגשות מועברים בצורה מאוד מרגשת (היו חלקים שממש היו לי דמעות בעניים) כך שלדעתי הסופרת הצליחה גם עם הספר הזה,ומאוד.
בכול אופן ספר מוצלח מאוד - ממש שווה לקרא!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מיה

ביקורות נוספות על "פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס"

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

בע"ה
"בושתי וגם נכלמתי, כי נשאתי חרפת נעורי." :)
שנים לא קראתי את הספרים האלה. היא נשתקעה מזכרוני לגמרי. אבל אחותי הצעירה הולכת בדרכי המשפחה, הכוללות תאבון בלתי נדלה לספרים וחיבה לפנטזיה בפרט; והמלצתי לה על הסדרות המוקדמות של ריירדן, בידיעה שזו כמות עמודים שאפילו לה ייקח זמן לעכל. :)
אז הספרים האלה חזרו להסתובב אצלנו בבית, ומצאתי את עצמי חוזר לעלעל בהם ולבסוף עובר עליהם מכריכה לכריכה, וכנראה לא רק מנוסטלגיה; ולהלן כמה רשמים, שמעניין מה הייתי חושב עליהם לפני כמה שנים טובות.
אלה ספרים מאוד חינוכיים, בבסיסם; אולי זו אפילו המטרה שלהם. הערכים של הטובים מאוד ברורים ולא מעורערים; הדמויות אולי מציאותיות ואמינות, אבל אין להן דילמות קשות (וודאי בפן הערכי). אני לא בטוח כמה אני מכניס מילים לפה של הסופר, כשאומר שבעצם הסדרה מספרת על הגנת תרבות המערב מפני כוחות אנרכיים ופרימיטיביים; אבל גם אם נימנע מלפרשן את המפלצות והרשעים בסיפור, האידאל של תרבות המערב נוכח מאוד בסיפור.
החינוכיות של הסדרה מתבטאת במיוחד בספר הזה, האחרון; שם שמים על השולחן כמה דברים שעמדו ברקע - ואחד מהחשובים שבהם הוא הרעיון שלכל ילד צריכה להיות משפחה מתפקדת ואוהבת, עם אבא ואמא (כן כן, אבא ואמא). המסר הזה הועבר בצורה יפה ונוגעת ללב, לטעמי; ובגללו הספר הזה הוא כנראה החביב עלי מכולם.
ואם כבר מדברים על הערכים שהוא מחנך אליהם, אי אפשר שלא להזכיר את השינוי המובהק שלהם. כבר בסדרה הבאה, ניכר שהוא מנסה להיות תקין יותר פוליטית - מתוך שש דמויות מרכזיות שנוספו, יש לנו שני היספאנים, אסייאתי, כהת עור ואמריקנית-ילידה; ואיך אפשר בלי להזכיר יציאה מהארון דרמטית של אחת הדמויות מהסדרה הקודמת. בסדרות המאוחרות יותר, שלא קראתי אותן בשלמות, הוא ממשיך את המגמה הזו בהצגת דמויות קוויריות, משפחות שאינן מהדגם המסורתי ועוד.
לא אביע את דעתי על הערכים האלה, ישנים וחדשים כאחד; וגם לא אתייחס לשאלה עד כמה זה משפיע על איכות הכתיבה והאם הרווח שווה את המחיר - לפני הכל, זה גורם לי להרהר על עצם היחס בין כתיבה לשם הכתיבה ובין כתיבה להעברת מסר; ועל ערכים ומוסר בעולמנו הנוכחי, המשתנה במהירות לכיוונים לא צפויים.
אבל בסדרה הראשונה, וכנראה גם השניה, הדילמות האלה פחות באות לידי ביטוי; ולמי שמחפש ספרים קלילים ונחמדים, בלי עלילה או דמויות מורכבות ואווירה כללית חיובית, אז - מי היה מאמין - אני ממליץ על אלה.

לפני 4 שנים•שאול תליון
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

אדון ריק היקר- אתה מוכשר.
כן, זו בהחלט הדרך שלי להתחיל את הביקורת.
למה? טוב, פשוט מאוד: אני מתעבת סיפורי מיתולוגיה מכל סוג. ספרים שכתובים בגוף ראשון מעצבנים אותי רוב הזמן. אני לא אוהבת שתוקעים אלים ושאר ישויות רבות עוצמה להפליא בספר- זה מרגיז- ואני ממש, אבל ממש לא מחבבת ספרים שמתרחשים בעולמנו האפרורי....
ובכל זאת- ריק ריירדן גם לי להתאהב בכל הרשימה הארורה >.<
אז, חבוב, מגיע לך כל הכבוד!

ועכשיו לדמויות: פרסי- אני לא מתה עליו בצורה יוצאת דופן, אבל האנושיות שבו מוצאת חן בעיניי. אנבת' נחמדה... תאליה היא אהבת חיי, כנ"ל לגבי ניקו ו-כמובן וכמובן- האל האהוב עליי מאז ומתמיד, האדס!
השאול שולטטטטט!!!
כמובן שלקלאריס ולבית ארס בכלל יש פינה חמה בלבי, ואני חושבת שארטמיס היא דווקא מגניבה למדי. o.O
אני לא מחבבת את זאוס, והרה היא קרצייה P:
טוב, אני חושבת שהעברתי את המסר, ונראה לי שהתירוץ היחיד שלי לביקורת המשונה הזו היא שאני הרוגה מעייפות אבל נלהבת להחריד מהספר הזה, שבדיוק סיימתי לקרוא- ואין לי למי לברבר על זה כי כולם סביבי מנחררים....

ובקיצור נמרץ- ריק הוא גאון והספר מומלץ!

לילה טוב...
zZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ

לפני 12 שנים•
★★★★★
•kida☯ <font color =800080>
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

במצב רגיל הייתי אמורה ללכת לישון עוד עשרים דקות, אבל כבר ציינתי שצריכים לעשות בחירות בכל יום? או לפחות חופש של כולם לשבוע? כי אתם יודעים כמה קשה זה ללכת, להכניס פתק לקופסא, ועוד לצאת!! חוצפנים.

טוב, אז תכננתי לנצל את הזמן שלי בצורה הטובה ביותר. מה יותר טוב מכתיבת ביקורת על הספר החמישי של פרסי? ואז לטחון שוקולד בכמויות אדירות, הוו כן D:

קודם כל אבוא ואומר משהו.
איזה מזל אדיר יש לי שלא טרחתי לקרוא את הביקורות לפני הספר, כי הביקורות מוצפות בספויילרים. בכלל לא הולם את אנשי סימנייה (ציניות טהורה), הפתעתם אותי, לא מתאים לכם לכתוב ים של ספויילרים בלי שום אזהרה לקורא התמים (משלבת אצבעות בפרצוף תהומי), אוכזבתי (לא אני לא) מקווה שזה לא יחזור על עצמו (כן זה כן).

אוקיי, אז הנה זה. הספר האחרון בסדרה שמסופרת מנקודת מבטו של פרסי. ביי פרסי =.=
אני אוהבת את פרסי. הוא כזה חמדמד.
כשבאתי לקרוא את הספר לא הייתי בשוק או בהלם או בדרמות שזה נגמר.
~הייתי בדרמות בגלל מה שקורה בסדרה החדשה ושמישהו אתם יודעים מי (ולא, לא וולדרמוט) החליט להיעלם ואז בגלל עוד ספויילרים ללא אזהרה (תודה לכם, אגב!!) גיליתי שנמחק לו הזיכרון, ואני שונאת אתכם כל כך לפעמים!! ><

אין מה לומר, עוד ספר מושלם של פרסי. הפעם הוא לא ממוחזר. הפעם אין נתיב מדויק שאני אדע לאן הוא יוביל אותי.
הספר מתפתח למקומות לא צפויים. מותם של בוגדים, קשיים ואמיתות שמתרחשים בכל מלחמה.
אני מעריצה את ריירדן. את הכתיבה שלו, את העלילה, את הדמויות המקסימות.

אני חותמת סדרת ספרים עם תקווה להמשך.
חלק מההמשך כבר קראתי. חלק נכבד. ואני אמשיך לקרוא עכשיו, אחרי שחתמתי את כל חמשת הספרים.

קשה לשכוח ספרים של ריירדן. קראתי את הספר הזה מלפני חודש, ואני זוכרת את הדברים שקרו טוב מאוד. למרות שהזיכרון שלי פגום.

אז כמובן שאני ממליצה עליו. חמישה כוכבים, שוב. לא הפתעה גדולה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

ספר טוב האחרון בסדרת הספרים פרסי ג'קסון.
ואחריו יש סדרה חדשה בשם גיבורי האולימפוס {ההמשך של פרסי ג'קסון...}

לפני 4 שנים•לונה ז'נג מסלית'רין בת ניקס
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

הסוף של סדרת פרסי ג'קסון.
העולם ניצל.
חצויים מתו.
כל התעלומות נפתרות, חוץ מאחת.
הנבואה שמביאה לספר הבא.

אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי, אחד הספרים המרגשים ביותר שקראתי, אחד הספרים המצחיקים ביותר שקראתי.

מי לא מכיר את המשפט "סוף טוב, הכל טוב"?
זאת ההרגשה שהספר נותן, הסוף טוב והכל טוב.
זה אחד הדברים המרגשים והמעצבנים ביותר בספרים, ההרגשה שלא יהיה המשך. שזהו- נגמר.
אחרי הספר הזה הרגשתי ריקנות מסוימת.
זהו? נגמר?
ממש לא.
גם בלי קשר לספרים שיבואו אחרי, הספר מבחינתי לעולם לא ייגמר.
הסדרה לעולם לא תפסיק.


מאוד מומלץ, לכולם!

כאן נגמרת הביקורת שלי,
מייטי ♥

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מגדת העתידות
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

את הספר הזה הכי אהבתי מכל הספרים של פרסי גקסון.
כשאתה קורא את הספר הזה אתה חווה משהו מוזר אבל נהדר.
הספר הזה מדהים ממש, ריק ריידן עושה את זה שוב.
בספר הזה לפרסי ימלאו 16 שנה והנבואה אולי תיתגשם. פרסי צריך לעמוד מול קרונוס ולעצור את צבא הטיטאנים מלהשמיד את האולימפוס.עכשיו אתם שואלים איפה האלים? האלים נלחמים בטיטאן טיפון. כאשר טיפון יגיע לאולימפוס נחרץ גורלם של האלים.
אבל אולי פרסי הוא לא הנער מהנבואה? אולי ניקו הוא הנער? ואיך כל זה ייגמר? מי ימות? מי יחיה?

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ליאו ואלדס
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

"תגיד למה בעצם אתם דוהרים תוך כדי תעופה?"בלאקג'ק צהל.למה אנשים מזיזים את הזרועות כשהם הולכים?לא יודע בוס זה מרגיש טבעי".

זה הצחיק אותי.
כפי המסורת, מונטי קמה לה בבוקר ומגלה כי אין לה ספר לסופש!בעיה?! כן. מיד צעקתי לאבא שיקח אותי לספרייה והוא מחכה למטה,אני עולה רצה למדפי הפנטזיה קולטת את הספר ו.. "יייששששש".
אני מדפדפת בספר והוא במצב זוועתי עד כדי מזעזע,משהו אשכרה קרע עמוד אחד והדביק אותו ברשלנות בסלוטפ,אייי הספרייה.
הספר מדהים מדהים מדהים!
לא ירד מהידיים לרגעע ,השעה שלוש לפנות בוקר מחר לסופרלנד עם חברים אבל מונטי בשלה קוראת עד צאת הנשמה !
קורה!הכל בגלל פרסי!אולי תפסיק להיות כל כך מעניין ותכסוך לי שעות על גבי שעות?!
איי
הספר כתוב כל כך טוב שכל דף אני מברכת את שמו של ריק ריירדן, הבנאדם תותח עלל!
אוי פרסי פרסי פרסי,קצת עצוב לסגור ככה את הבאסטה ולעבור לסדרה הבאה

החלטתי לכל ספר לחבר שיר, זאת פעם שנייה כבר..אז חשבתי שלספר מתאיםם השיר Dont speak של להקת נו דאוט.
לא יודעת משהו באווירת השיר והספר מתאימים!חח

מומלץ לאוהבי פנטזיה ולסיפורי ריירדן בפרט (:

לפני 13 שנים•
★★★★★
•monti me
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

לא קראתי את הספר מלא זמן אבל הרגשתי חובה לכתוב על הספר הזה.
בעיקר בגלל שמהסדרה הזאת התחלתי לקרוא פנטזיה ומד"ב...
עד היום אני זוכרת את המשפט שהספר הזה פותח: "סוף העולם התחיל כשפקסוס נחת על המכסה של המנוע שלי"
הספר הזה שונה משאר הסדרה כי הוא יוצא מהמעגל של מסע חיפושים בשביל מטרה דחופה,הוא די לא צפוי
ותמיד יהיה לו מקום חמים בלב שלי:)

לפני 9 שנים•
★★★★★
•geek for life
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

ריק ריירדן

זהירות-ביקורת זו שורצת ספויילרים וחפירות תת מיימיות!
זאת ביקורת דבילית ברמות
ספר מקסים מדהים מושלם מהמם וכ'ו..
______________________________________
לפני שנים רבות,בעיר העתיקה ניו יורק פרסאוס ג'קסון הגיבור...
(התחלה מזעזעת)
טוב אז אני אתחיל מ-ה-ה-ת-ח-ל-ה!
עכשיו קבלו את נוגה די אנג'לו לשאת נאום על ספר זה-
מכיאות כפיים
שלום לכולם!!!
אני נוגה די אנג'לו ואני עומדת לברך את גיבורינו-

פרסי ג'קסון-
אתה היית גיבורינו הדגול בזמן מלחמת הטיטאנים,
נלחמת בעוז והצלתה חיים.
בזאת אני מברכת אותך לחיי אושר טובים וארוכים יחד עם אנבת'(אווווו)

אנבת' צ'ייס-
את היית אסטרטגית מדהימה במלחמה זו.
את הפגנת גבורה ואומץ לב לא יאמן.
אני מברכת אותך שכתכנני אולימפוס טוב יותר מקודמו.
ושתזכי לחיי אושר עם פרסי(אוווו)

ניקו די אנג'לו-
אתה חתיך מושלם ברמות!(אופס ניפלט לי)
אוקיי,אני נרגעת.
אתה היית גבור אדיר והצלחת לשכנע את אביך,האדס לעזור לאחיו,האולימפיים.
יחס הכוחות במלחה זו אוזן בזכותך.
אני מברכת אותך לחיי אושר ארוכים ומאושים.(איתי)

סלינה-
את פשוט מטורפת!
מה נראה לך שאת מסתערת על פאקינג לידי!!!
מטורפת!!!
ואת צודקת,לוק ממש מקסים(אופסי..)
אני מברכת אותך בחיי מוות טובים יחד עם צ'ארלס בשדות אלסיום.

קלריס-
יפה!
את הרגת את הפאקינג הלידי שסלינה לא הצלחה להרוג!
ברבו!
סוף סוף ילדת ארס טובה!
ואת צדקת,סלינה הייתה גיבורה!
והיא הרבה יותר טובה מדרו(מאיפה זה הגיע!?)(מהפה שלי)
אני מברכת אותך בלחימה טובה.

רייצ'ל-
כל הכבוד!
יא חתיכת אורקל מושלמת!!
את בת התמותה הכי טובה בעולם!
ולא נורא,את עוד תסיגי בחור!
אני מברכת אותך בחיי אורקל טובים ונבואות טובות!
_________________________________________________________
עכשיו אני יכולה להודות באשמה שכל פעם חיפשתי פרקים שניקו מופיע בהם ו"בדקתי" אותם!
וגם שממש נילחצתי שבסוף הטרול כתב שזה הספר האחרון בסידרה!!!
חשבתי שזה נגמר ככה!!
אבל זה היה פשוט אדיר שהם זרקו את פרסבת' למים!!(חח..)
ואיזה סוף יפה-
" "נתחרה בריצה לכביש?" שאלתי.
"אתה מזה הולך להפסיד." היא פרצה בריצה במורד
גיבעת החצויים ואני רצתי בעיקבותיה.
לשם שינוי,לא הבטתי לאחור.

סוף מקסים לפרסבת',הכל טוב!
(לא בדיוק סוף אבל בכל מקרה!)

אה יואו לוק!
לוק לוק לוק!
איך שכחתי אותך!
אוקיי,נכון רייצ'ל אמרה שפרסי לא הגיבור?
אני חשבתי שניקו יהיה הגיבור!(מה?!)
אבל אז גילו(ספויילר)שלוק הגיבור!
זה היה מוזר מפתיע ואמממ..איך אומרים את זה?!
נו מה הייתה המילה הזאת?
אה אה כן-
מלחיץ!
כולם חשבו שזה פרסי ופתאום כבום!
לוק הגיבור!
רגע וואט?
וואט וואט וואט?
לוק?!
אעאאע!!!
(נו מה,הוא קצת חתיך אחרי הכל!)
אה כן וגם אמא שלו ממש מפחידה.
ושרייצ'ל רצתה להפוך לאורקל?
אמאל'ה!
נשיקה תת מיימית!(וואט?)
אני התחלתי ליפלוט דבים בלי קשר למציאות!!!
היום גמרתי לקרוא את הספר פעם שניה.
וזה ספר פשוט מדהים(נראה לי שכבר אמרתי את זה)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Queen noga
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס

מאת ריק ריירדן

הביקורת של מיה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מיה
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“לדעתי הספר היה הספר הכי טוב מכל הספרים, אך הוא היה מעט צפוי מדי. אהבתי בעיקר שפרסי גילה שהוא לא היל”

16/63
ביקורות על פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס
הבאה
ראם
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“בסדר אני מודה! הסדרה הזאת טובה! נהנתי לקרא והיא רק השתפרה מספר לספר!!!”