ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי גקסון והאולימפיים #5 מאת ריק ריירדן
ספר מעולה

---

"תגיד למה בעצם אתם דוהרים תוך כדי תעופה?"בלאקג'ק צהל.למה אנשים מזיזים את הזרועות כשהם הולכים?לא יודע בוס זה מרגיש טבעי".

זה הצחיק אותי.
כפי המסורת, מונטי קמה לה בבוקר ומגלה כי אין לה ספר לסופש!בעיה?! כן. מיד צעקתי לאבא שיקח אותי לספרייה והוא מחכה למטה,אני עולה רצה למדפי הפנטזיה קולטת את הספר ו.. "יייששששש".
אני מדפדפת בספר והוא במצב זוועתי עד כדי מזעזע,משהו אשכרה קרע עמוד אחד והדביק אותו ברשלנות בסלוטפ,אייי הספרייה.
הספר מדהים מדהים מדהים!
לא ירד מהידיים לרגעע ,השעה שלוש לפנות בוקר מחר לסופרלנד עם חברים אבל מונטי בשלה קוראת עד צאת הנשמה !
קורה!הכל בגלל פרסי!אולי תפסיק להיות כל כך מעניין ותכסוך לי שעות על גבי שעות?!
איי
הספר כתוב כל כך טוב שכל דף אני מברכת את שמו של ריק ריירדן, הבנאדם תותח עלל!
אוי פרסי פרסי פרסי,קצת עצוב לסגור ככה את הבאסטה ולעבור לסדרה הבאה

החלטתי לכל ספר לחבר שיר, זאת פעם שנייה כבר..אז חשבתי שלספר מתאיםם השיר Dont speak של להקת נו דאוט.
לא יודעת משהו באווירת השיר והספר מתאימים!חח

מומלץ לאוהבי פנטזיה ולסיפורי ריירדן בפרט (:

» ביקורות נוספות של monti me
» ביקורות נוספות על פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי גקסון והאולימפיים #5