ביקורת ספרותית על תיכון לילה - כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? - תיכון לילה #1 מאת סי ג'יי דוהרטי
ספר טוב

---

אי שם בחנות הספרים נח לו ספר כחול על המדף, ושמו "תיכון לילה". גורלו של הספר הוביל אותו לקופה ומשם לתוך שקית של "צומת ספרים".
ברגע שקרתי את התקציר הבטתי בו במבט מבולבל. התקציר מסתורי מדי מכדי שאבין משהו משמעותי מספיק כדי להחליט עד כמה הוא טוב.
החלטתי שמסתורין זה טוב.
כשסוף כל סוף פתחתי את הספר שהדפים שלו כבר התקמטו בקצוות אהבתי את מה שקורה שם.
אהבתי את האישיות של אלי, את המרדנות שבה, שכבר גילו ברגע שרצה בבית הספר וניסתה שלא להיתפס.
אבל...
כשהיא הגיעה לפנימייה לא אהבתי את הצורה שבה היא השתנתה. פתאום מנערה שהשחיטה רכוש בית ספרי היא הופכת לנערה שברירית שכולם צריכים לדאוג לה.
זה הרגיש כאילו נקלעתי לתוך סיפור אהבה ישן וקיטשי שבו הגברים הם האבירים על הסוס הלבן והנשים צריכות ללבוש חצאיות ושמלות ולהתאפר.
והרומנטיקה... לאן הדרדרנו? כמה נשיקות אפשר לדחוף לפסקה אחת? ממתי בני אדם כל כך קיטשיים? ><
טוב... מי לא יכול להיהנות מקצת קיטשיות ונשיקות?
אפילו אני לא יכולה להכחיש.

נחזור לספר עצמו.
אחרי 50 עמודים, פחות או יותר, כשהקיטשיות נגמרה פחות או יותר והקטעים הצפויים התחילו להצטמצם התחלתי לקרוא את הספר יותר-
ובאמת להתחבר אליו.
למרות שההתחלה נשכחה מזמן, לא הייתה לי בעיה להיזכר בה, כשאלי הראתה שהיא עדיין אותה אלי, רק עם חצאית קפלים (למרות שזה באמת נשמע די יפה).
בכל מקרה,
אחרי עוד 100 עמודים הספר איבד לחלוטין את התמימות שלו, והפך לבוגר יותר. ואני שמחתי בלבי שהסופרת סוף סוף נתנה לי משהו הגיוני לקרוא, אחרי ההתחלה שכללה בעיקר את זה שאף אחד, כולל אלי, לא מבין מה קורה.
***

לפי מה שכתבתי עד עכשיו נראה שלספר מגיע שלושה כוכבים, והאמת שאין לי מושג למה לא נתתי אותם.
אולי כי הספר הוא לא "בסדר". יש בו משהו מעבר לבסדר, משהו שבאמת מצדיק את הזמן לקרוא את הספר ולאהוב אותו.
ואולי זאת כיתת הלילה.
הלוואי שבמהלך הספר היו מראים מה קרה שם. זה הדבר שבאמת סקרן אותי מאז שקראתי את התקציר.


ועכשיו, היד שלי מתחילה לכאוב. ואני נאלצת לבשר בצער רב שהביקורת נגמרה. והיא עדיין כל כך קצרה :(

» ביקורות נוספות של מגדת העתידות
» ביקורות נוספות על תיכון לילה - כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? - תיכון לילה #1