בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 6 בנובמבר, 2012
ע"י מיכל הרטשטיין
ע"י מיכל הרטשטיין
התעלומה הכי גדולה בספר הזה היא איך לעזאזל הספר הזה כל כך הצליח?
אני חובבת ספרות מתח והספר הזה גרוע בכל אספקט: ארוך מדי, נמתח מדי, תיאורים ודיאלוגים משעממים והכי גרוע - לא מותח בכלל.
הסיבה היחידה שסיימתי אותו (וזה עלה לי בבריאות) היתה העובדה שבעלי גמר אותו בנשימה עצורה והסתקרנתי.
אז כנראה שטעמו של בעלי פוגע יותר במיינסרים משלי, למרות שבד"כ הטעם שלי די עממי :-).
למי שמעוניין לקרוא את הספר למרות האזהרות המאד חד משמעיות שלי (מדובר בבזבוז זמן נוראי) אני ממליצה בשביל הסיכוי שיצליחו למתוח אותו לא לקרוא את המשך הביקורת.
לדעתי ג'ון ורדון חשב על רעיון (חביב אני מודה) ובנה סביבו ספר שלם. לפעמים זה עובד הפעם לא.
בחלקו הראשון של הספר חברו של גיבור הספר מקבל מכתבי איום. בין המכתבים מכתב שבו כדי להוכיח עד כמה המאיים "מכיר אותו" הוא נדרש לחשוב על מספר בין 1 ל- 1000. במעטפה סגורה מצורפת יש בדיוק את אותו מספר (658). מספר אקראי לחלוטין. המאיים מותח את המאויים ואומר לו שאם הוא רוצה שהוא יגלה לו איך ידע את המספר שישלח שיק לת.ד. מסויים, אלא שתיבת הדואר היא של חברת אבטחה ובעל החברה מתקשר למאויים ושואל מה לעשות עם השיק.
התעלומה היחידה באמת בספר היא איך המאיים (שבהמשך גם רוצח את מושא איומו) ידע לבחור מראש באותו מספר אקראי בדיוק. הפתרון באמת יפה: המאויים הוא איש אקראי שנבחר מתוך רשימה של אלכוהוליסטים (בעבר או בהווה). המכתב והמספר הספציפי (658) נשלחו לאלפי אנשים מה שהופך את הבחירה במספר הספציפי הזה לסטטיסטית אפשרית. בהמשך מתגלות עוד גופות - כולם נרצחו באותה שיטה. מטרת שליחת השיק היא לקבל פרטים מזהים של מנחש המספר (כי הרי המכתב נשלח לאלפי אנשים).
וזה באמת באמת באמת התעלומה היחידה בספר כל היתר שקוף, ברור ונמתח מדי.
הרוצח הוא אגב בעל התיבה שהתקשר ביוזמתו למשטרה - דבר שניחשתי מאמצע הספר. יש כאן (וכאן אגב גם בעלי מצטרף אלי) בור ענק (אבל ענק) בעלילה. איך לעזאזל צוות כל כך גדול של חוקרים מנוסים לא טורחים לבדוק את הרקע של בעל תיבת הדואר שקיבל את השיקים והיה כביכול אזרח הגון ומיד התקשר למשטרה? זה א-ל-מ-נ-ט-ר-י!!! בדיקה פשוטה של ת.ז. של הבחור היתה מעלה את העובדה שהוא היה בעבר קורבן של אביו השיכור שדקר את אמו בדיוק באותה שיטה שבה כל הנרצחים נרצחו. יש התייחסות עלובה ולא ממצא של העניין לקראת הסוף, אבל הספר כולו לא אמין בגלל זה ובעיקר צפוי עד כאב.
3 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
מסכימה
סיימתי אותו רק כדי להבין "הכצעקתה" -והתשובה-בכלל לא. משעמם ארכני ומעייף. והפתרון לא מפצה על זה. את ההמשך כבר לא ניסיתי
|
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
תודה, מיכל, עכשיו זה הרבה יותר ברור.
למרות שרק מי שקרא יבין את הסתייגויותיך. מי שלא קרא לא ממש יבין.
|
|
|
מיכל הרטשטיין
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי
על טעם ועל ריח אין כמובן על מה להתווכח. והעובדה היא וגם ציינתי זאת בביקורתי שהרוב כנראה לא מסכים איתי.
הייתי חייבת להשתמש בספויילרים כדי להסביר את דעתי, אך לקחתי לתשומת ליבי את הערתך ולכן משלב הספויילר הורדתי קצת למטה כדי שיהיה ברור שמשלב זה יש ספויילרים :-) |
|
|
אפרתי
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אני לא מסכימה איתך לחלוטין
לגבי איכותו של הספר. אבל זה בהחלט נתון לוויכוח. אבל בשביל מה לספר את כל הסיפור עם הפיתרון? הרי ההזהרה שלך על הספויילר בקושי כתובה. ממש חבל.
|
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
