למען גילוי נאות, הגעתי לספר "וידויה של עגונת היי טק", אך ורק מפני שלפני זמן קצר הוקסמתי מהכתיבה הפשוטה, השנינות ואופן בניית הסיפור של הספר "משפחה הורגת". את הספר הקודם גמעתי בשקיקה ונשאבתי לתוכו ביממה וזה בדיוק מה שקרה לי גם בספר הנוכחי.
יש ל<mark>מיכל הרטשטיין</mark> כישרון לקחת בעיה שכולם מודעים אליה, אך מטאטאים אותה מתחת לשטיח. גם בספר הזה ישנה מצוקה מסוימת ומיכל שלנו, בכישרון רב, בכתיבה פשוטה מחד ושנ

הדס לוינגר שוטרת במשטרת ישראל, גרושה, מאוהבת בינון (בעלה לשעבר) ומתכננת לתפוס קצת שלווה ולברוח מכולם ללונדון. צלצול טלפון של אלון - מפקדה הישיר מחבל בתוכניותיה.

ציטוט עמוד 6: "את בבית?" "כן." "את נוסעת?" "כן". "לאן?" "ללונדון." "מתי?" "עוד אין לי כרטיס."

"מעולה, אז בואי לכאן כמה שיותר מהר, החופשה מבוטלת."

הדס מתמנית לחקור חקירת רצח של מאיר דנילוביץ', חני ושלושת ילדיהם בני 8,5 ותינוקת בת

את הכתיבה של הסופרת <mark>מיכל הרטשטיין</mark> אני מאוד אוהבת וקראתי גם את שני ספריה הנוספים. דז'ה וו הוא ספר מרתק, עם קונספט מקורי ומפתיע.
לכולנו עולות מחשבות לאורך החיים, האם דברים היו יכולים לקרות אחרת... כמו בדלתות מסתובבות, כך גם דז'ה וו, מטפל בנושא גורלה של ורד.
הספר סוחף, קולח וקשה להרפות מקריאתו. ממליצה בחום!!!

הספר מתחיל מתאונה, בעצם, הוא מתחיל ב"יום שאחרי" התאונה. ורד, בת השש עשרה, מתעוררת בבית החולים והיא לא זוכרת כלום. היא לא מזהה את הוריה, אחיותיה וחבריה. היא יודעת קרוא וכתוב ולפתור בעיות מתמטיות אבל אין לה שום זכרון מהחיים שלה לפני התאונה.

אני חייבת להודות שבשליש הראשון של הספר הוא בעיקר זרם לי והיה קולח, אבל הוא גם בעיקר נקרא לי כמו סיפור בנאלי של חיים של בחורה רגילה, טיפה מעל הממוצע, ותהיתי לא

oops i did it again.... שוב לקחתי ספר שכבר קראתי אותו פעם מזמן...עוד מתלבטת מה זה בדיוק אומר עליי ועל הספרים שאני בוחרת לקרוא אבל לא אכנס לזה עכשיו אלא אעבור לחוות דעתי על הספר- כמו שנאמר סיפור מתח מעניין וקצת שונה מהרגיל, סוחף וקריא. לפעמים היו מונולוגים מיותרים או סיטואציות שלא מקדמות את העלילה בשום דבר, דברים שהפריעו לי, אבל בעיקר הפריעה לי דרך ההצגה שלה את החברה הדתית, שתופס חלק נכבד מהספר ואו

אם אתם מחפשים ספר מתח קליל (לקריאה, התוכן עצמו לא קליל במיוחד) וסוחף הגעתם לספר הנכון!

הדס לוינגר היא חוקרת של המשטרה כבר כשנה לאחר כמה שנים כעורכת דין, מקצוע שהחליטה שלא ממצה את יכולתיה ושאיפותיה.
הספר מתחיל ב"וידוי" של הדס עצמה: "כחודש לפני שמאיר דנילוביץ' קם לפנות בוקר, ירה בכל בני משפחתו והתאבד, התגרשתי מבעלי."
הקצב של הספר נהדר וסיימתי אותו ביממה בעיקר כי רציתי להבין איך כל הפאזל הזה מתח

עד שקבלתי לידי את הספר לא ידעתי שקיים מושג הנקרא "עגונת היי טק". אנשי ההיי טק נחשבים למצליחנים, חיים ברווחה כלכלית, צורכים מותגים ומעוררים את קנאתם של בני השכבות הנמוכות יותר. ספר זה מאיר פן אחר של חייהם.

שרון היא עורכת-דין בת שלושים וארבע, נשואה לאיתי, איש היי טק, ואם לשתי בנות צעירות. שרון חשה שהיא נושאת כמעט בעצמה בעול הטיפול בבנות. כאשר איתי מגיע הביתה, בשעות מאוחרות ביותר, אין לו כוח לכלום

הגעתי לספר בגלל העטיפה, נשארתי בגלל ההמשך...

הצילום של הספר משך את עיני ובהמשך גם תקצירו. אבל... עוד לפני שהתחלתי את הספר הוא הזכיר לי פרשיה שהיתה פה בארץ לפני מספר שנים שבו אב המשפחה (שוטר או קצין משטרה) ירה באשתו שגם כן היתה שוטרת וכן בשני ילדיהם (משפחה נורמטיבית בהחלט) ולמיטב ידיעתי עד היום לא פורסם בתקשורת המניע של הרצח. זיכרון זה קצת הפריע לי במהלך הקריאה כי הרגשתי שהסופרת כביכול "התלבשה"