לשרון מוסקוביץ יש כל מה שרצתה: בית בגבעתיים, שתי בנות חמודות, רכב חדיש ובעל אוהב. אבל הבעל נעלם כמי שבלעה אותו האדמה. בבדידותה נרשמת שרון לאתר האינטרנט "דה מרקר קפה". להפתעתה היא מגלה מחדש את חושניותה, ומשם קצרה הדרך למיטות זרות... "אני אשה נואפת". כך מתחיל ספרה המצחיק - עצוב של מיכל הרטשטיין, המביא וידוי אמין של אשה בוגדת בעולם מודרני מטורף. בו שפע כלכלי רק מאיץ לעבוד יותר. זהו דיוקן של מי שמסרבת לוותר על חייה הרגשיים בעולם תפקודי מנוכר. סיפור של אשה אחת אבל גם דיוקן שנון של עידן הצריכה. מיכל הרטשטיין - רואת חשבון במקצועה, בלוגרית ותיקה באתר "תפוז". קטעים מהספר פורסמו ב"תפוז" בשם "לגעת באדום" וזכו לאלפי כניסות....

יום שני 18.5.09 כחודש לפני שמאיר דנילוביץ קם לפנות בוקר, ירה בכל בני משפחתו והתאבד, התגרשתי מבעלי. קוראים לי הדס לוינגר ואני, בת שלושים ושלוש, וחוקרת במשטרת ישראל. למרות שאם שואלים את אמא שלי אז ההגדרה היותר נכונה שהיא הייתה נוקטת בה, הייתה "עורכת-דין מצליחה שהחליטה לזרוק את הקריירה שלה לזבל ולהיות שוטרת". בבוקר רענן של חודש מאי 2009, נמצאים מתים בדירתם שבגבעת שמואל, מאיר דנילוביץ, חני ושלושת ילדיהם. הרצח מתרחש בלב ליבה של שכונה שקטה שרובה ככולה מאוכלסת במשפחות המגזר הדתי-לאומי. על חקירת האירוע מופקדת השוטרת הדס לוינגר, דתל"שית בעלת אישיות ססגונית ומקורית ותפיסת עולם שונה מאד מהערכים שעל ברכיהם גדלה, שבאופן מקרי הכירה בעבר את חני דנילוביץ. אט-אט חושפת הדס, באמצעות שיחות עם קרובים וחברים, את הדינמיקה המשפחתית והחיים הלוחצים והתחרותיים בקהילה הדתית-הלאומית בגבעת שמואל, עד שמגיעה לפתרונה המטלטל של התעלומה. "משפחה הורגת" הוא ספרה השני של מיכל הרטשטיין. זהו ספר קולח, שזור הומור דק, שנון ואינטליגנטי, מסוג ספרי המתח שקשה להוריד מהם את העיניים אבל קורצו מחומר אחר, כזה הנוגע לכולנו, הישראלים. עלילת הספר פורשת מנעד דמויות מפתיע שהוא בעצם מארג הישראליות כולה. היכולת של הרטשטיין לרקום אותם לרקמה אנושית אחת חיה, מותחת, מצחיקה ועצובה, היא סוד כוחו של הספר. לא בכדי פותח ספר זה את סדרת בראשית מבית היוצר של הוצאת רימונים והוצאת עמדה, סדרה שלנגד עיניה ניצבת הישראליות העכשווית, אל מול הישראליות היהודית הנעוצה בשורשינו, כאן. מיכל הרטשטיין, בת 38, דתל"שית (דתייה לשעבר), רואת חשבון, נשואה ואם לילד בן 6.5 . ילידת רמת גן ומתגוררת בה עד היום. "אני בנאדם חריג", היא אומרת על עצמה. נולדה בבית דתי, אך אף פעם לא הקפידה יותר מדי בענייני דת. לאט לאט איבדה אמונה, והיום היא מגדירה את עצמה אתאיסטית. בגיל 16 התחילה ללמוד קונג-פו – בת יחידה בין עשרות בנים – והתמידה עד גיל 26 , (שם גם הכירה את בעלה). הייתה הנכדה היחידה, לסבה וסבתה מצד אביה, שהתגייסה לצבא. עפה מקורס קצינים וחזרה אחרי שערערה. בסופו של דבר הייתה קצינה מצטיינת. אחרי הצבא התחילה ללמוד ארכיטקטורה בטכניון ועזבה אחרי 3 סמסטרים. למדה כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, הייתה סטודנטית מצטיינת ובעלת מקצוע מבוקשת. גם בספר יש נגיעה במקצוע שלה, והוא דן, בין היתר, בסוגיות של כלכלת משפחה וחוסר איזון תקציבי. מאז שהיא זוכרת את עצמה יצרה, בעיקר באומנות פלסטית. כשהייתה בצבא כתבה מספר סיפורים שזכו לתגובות נלהבות בין החיילות. לאחר שבנה נולד הייתה פנוייה יותר לחפש את עצמה והתמקדה בכתיבה, שהפכה, אחרי ההורות, לדבר המרכזי בחייה. היא התחילה לכתוב בלוג באתר תפוז תחת זהות בדוייה. את ספרה הראשון פרסמה בהתחלה כבלוג בשם "לגעת באדום". בעקבות תגובות אוהדות, החליטה ב-2011 להוציאו בהוצאה פרטית תחת השם "וידויה של עגונת היי טק" (הספר נמצא במאות ספריות ברחבי הארץ). מיד אחריו התחילה לכתוב את ספרה השני "משפחה הורגת". בכתיבתה היא מנסה להעביר מסר ומבקרת את תרבות הפנאי ותרבות הצריכה בישראל. ...

ורד מתעוררת שבועיים לאחר יום הולדתה הששה עשר בבית החולים. היא אינה זוכרת דבר מעברה ומהנסיבות אשר הובילו אותה לבית החולים. משפחתה וחברותיה עוטפים אותה באהבה ומסייעים לה להשתקם ולשוב לחייה. אלא שמבחינתה חייה החלו בגיל שש עשרה, היא אינה זוכרת את ילדותה, את הוריה וגם לא את דוד, אהוב נעוריה. השנים חולפות, ורד חיה את חייה, שאינם שונים מחיים של עוד אלפי נשים אחרות. הבחירות שהיא עושה בצמתים שונים בחייה משפיעים עליה ועל הסובבים אותה. היא חווה רגעי משבר והצלחה, שמחה ועצב. שש עשרה שנים לאחר שאיבדה את זיכרונה חייה מקבלים תפנית מפתיעה, אשר גורמת לה לחשוב שנית על כל הבחירות שעשתה בחייה. דה ז'ה וו הינו ספרה השלישי של מיכל הרטשטיין. קדמו לו וידויה של עגונת היי טק ומשפחה הורגת. הספר זכה בתחרות ננו ריימו הישראלית. מתוך דבר השופטים: " ספר קולח מאד ולא מתייפייף. יש במרכזו רעיון ממש מרתק... לכותבת יש איזה כישרון נדיר, בעיני, לספר סיפור קולח". ...

13.6.2011 היה יום קיץ חמים ושגרתי, לפחות עד השעה 12:30 בצהריים. אז החרידו קולות ירי את שלוותם של היושבים בבית קפה אופנתי במרכז תל אביב. היריות נורו מאקדחו של אופנוען מסתורי ופגעו בקובי עוזרי, עבריין לשעבר וסוכן משטרתי בהווה, ובסועדת נוספת. השניים נהרגו במקום. לזירת האירוע מוזעקת מי שהייתה המפעילה של קובי, המפקחת הדס לוינגר, והיא מגויסת מיד לפענוח הרצח הכפול. בעודה מתאבלת על מותו של קובי ומתמודדת עם ביקורת ציבורית על אוזלת ידה של המשטרה במלחמתה בעולם התחתון, יוצאת הדס למסע רצוף תפניות מרעישות בפרשה עד לחשיפת האמת המפתיעה, תוך שהיא ניצבת בפני גילויים מטלטלים גם בחייה האישיים. ...

"פקיד שומה" – צמד מילים שגורם לרבים מאיתנו לחוש פיק ברכיים ומציף לנו את העורף בזיעה קרה.מה הופך את פקידי המדינה הללו לאנשים מפחידים כל כך? האם הם באמת כאלה, חסרי לב ואנושיות? האם כל מטרתם היא לגבות מאיתנו, האזרחים התמימים, משלמי המיסים והמצייתים לחוק, את שארית חסכונותינו?ספרה החמישי של מיכל הרטשטיין הוא מקבץ של חמישה סיפורים קצרים, מבוססים על מקרים אמיתיים, שמתארים מפגשים שונים של אנשים מהשורה עם פקידי מס הכנסה.  כשמיכל הייתה ילדה היא חלמה להתעסק בחשבון, או להיות אסטרונאוטית. בגיל 28 היא קיבלה רישיון לעסוק בראיית חשבון. עד שתגשים את חלומה השני היא כותבת ספרים. בספריה של מיכל מתוארות עלילות יוצאות דופן שמתרחשות על רקע המציאות הישראלית היום-יומית....