כמלווה אדוקה וקנאית של ג'ק ריצ'ר בתהפוכות חייו אני יכולה להעיד שעברנו יחד אירועים מותחים יותר. ובכל זאת - נהניתי מן הקריאה הנאה מרובה.
אין לי השכלה פסיכולוגית עמוקה די הצורך לשם הבנת האישיות של ג'ק. הוא מדאיג אותי יותר ויותר - מגנט לאיסוף צרות, מכונת צדק מטעם עצמו, שופט ותליין באדם אחד. נראה שלעתים הוא גם המחוקק. ברור שזה לא ייגמר טוב (אתם מסוגלים לדמיין את ריצ'ר מזדקן בבית אבות?)
ובכל זאת, בספר זה הייתה לי קצת נחת. לראשונה הרגשתי שלי צ'יילד קשוב לרחשי לבי ומוכן לספק לי כמה מפתחות לדלתות הנעולות של ג'ק. לטעמי, השיחות של ג'ק עם ג'נט, "הספרנית" הגימלאית שחייה בסכנה, הן משיאי יצירתו של צ'יילד. בשיחות עם הספרנית, שהיא בעצם מנהלת בדימוס של ספריית אוניברסיטת ייל (לא פחות), מתגלה יותר מטפח מעולמו של ג'ק. ג'נט מעזה לתהות על קנקנו ולברר איך הגיע למצבו. עד כמה שהדבר ייראה מוזר, ג'ק וג'נט הם אנשים דומים באופן עמוק, ולכן אפשרית השיחה ביניהם. שניהם אנשים שמוכנים להקריב הרבה למען האמת, לשניהם חוש צדק מפותח ואהבת האמת, ושניהם מסתבכים ומגיעים לסיכון חייהם בשל כך.
אם אינני טועה זה גם הספר הראשון בסדרה שבו מוזכרים ספרים וספריות כל כך הרבה...
אני מסכימה עם Yaelhar ועם אפרתי - יש פה בעיות בעלילה, גם בעיות אמינות, וגם תחושה שהקורא מצליח לגלות את האדם הרע מוקדם ממה שהסופר תכנן - ובכל זאת לדעתי הספר הזה הוא חלק בלתי נפרד מסיפורי ג'ק וחבל לחובביו לוותר עליו.


















