ביקורת ספרותית על במרחק נגיעה מאת קרטיס סיטנפלד
ספר טוב

---

אני חושבת שכל אלו שטוענים שלספר הזה יש עלילהה נדושה ובנאלית לא הבינו מה באמת המוקד של הספר: איך מרגישה נערה בגיל ההתבגרות שאין בה שום דבר מיוחד, בתוך חברה שבה המיוחד והמצטיין הוא נדרש. אני חושבת (וזה לא בר כביקורת, אלא פשוט כנסיון להסביר) שאלו שלא הבינו את הספר לא הבינו אותו פשוט כי הם לא היו שייכים לקבוצת ההזדהות הזו; כל אלו שבשבילם התיכון היה סתם עוד תקופה שעברה לידם, ולא ממש איתם, או אלו שהיו מאוד פופולריים ולא יודעים איך מרגישה הנורמליות.
כן, העלילה עצמה לא מיוחדת ולפעמים אפילו די צפויה, אבל לא העלילה היא המרכז פה. הספר הזה מעלה המון כאבים ושאלות, זכרונות ותהיות - גם לגבי עצמי - מה היה אפשר לעשות אחרת. אני לא בטוחה שהייתי ממליצה עליו לנערות שנמצאות בדיוק באותו המצב, כי אני חושבת שאם הייתי קוראת ספר כזה לפני עשר שנים הייתי עלולה להכנס לדכאון, או גרוע מזה - לאדישות נוראית כלפי הכל כדי לא להיפגע. זה ספר שצריך לקרוא ממרחק, כדי להבין אותו טוב יותר ולהבין עד כמה עמוק הסופרת חודרת כאן לעמקי תהפוכות הנפש של בחורה בתיכון.

» ביקורות נוספות של קאיה
» ביקורות נוספות על במרחק נגיעה