• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

מאת קרטיס סיטנפלד

הביקורת של Passionate

תמונה של Passionate
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

מאת קרטיס סיטנפלד

הביקורת של Passionate

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של Passionate
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2006
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
שקדנית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

סיפור סוחף על התבגרות ופחדים של נערה ממוצעת ואף ענייה שמתקבלת לפנימייה יוקרתית לתלמידי האליטות. לצערי, הסוף של הרומן מאבד מן התנופה ההתחלתית שהייתה לו, כשהוא ריקני ולא מספק לחלוטין את הקורא.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של גלית
גלית
תמונה של דידוש
דידוש
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של נדיה
נדיה
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
5קוראים|גיל ממוצע45|100%נשים

על המבקרת

תמונה של Passionate

Passionate

ותיקה
חברה מזה 19 שנים
62 ביקורות•85 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של Passionate
Passionate
ותיקה
חברה באתר מזה 19 שנים
ביקורות62
לייקים שקיבלה85
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת39מדע בדיוני ופנטזיה8מתח ריגול והרפתקאות6

דיון על הביקורת

1 תגובה
ג'יהאן
ג'יהאן•לפני 16 שנים

ביקורת לעניין

1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של Passionate

המתיקות שבשכחה

המתיקות שבשכחה

קריסטין הרמל

בספר הזה יש את כל המרכיבים כדי להפוך אותו לספר טוב, כזה שקוראים מתחת לפוך. אך בפועל, מה שקורה זה שהסיפור הופך לעיסה דביקה ומתוקה מדי... יותר מדי מתיקות, יותר מדי פשטות, הדמויות לא מורכבות והסוף צפוי מראש. הייתי רוצה למצוא קצת יותר אתגר, קצת יותר מתח, משהו שונה מהסוף הצפוי שהיה ברור מן ההתחלה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Passionate
לפני השינה

לפני השינה

ס.ג'. ווטסון

סתם מתח טוב. אהבתי מאד את הכתיבה ואת העלילה, למרות הקושי הרב לכתוב ולא לשעמם את הקורא, הספר נקרא בקלות ולא גרם לי לאבד בו עניין. הסוף היה לגמרי לא צפוי, הייתי חרדה עבור הדמות הראשית ועבור הגורל שמצפה לה..

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Passionate
Gone Girl

Gone Girl

Gillian Flynn

מעניין, מותח, מורט עצבים, בלתי צפוי, ממכר. כל אלו בשבילי מתארים את הספר הזה. קראתי אותו בנשימה עצורה. בהחלט מומלץ!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Passionate
ארוחת הערב

ארוחת הערב

הרמן קוך

אחד הספרים המאכזבים שקראתי (עד הסוף). ציפיתי שתהיה הפתעה כלשהי, לקראת הסוף, שאחריה ארגיש שהיה 'שווה' לקרוא את הספר הזה והתאכזבתי. הרגשתי שאפשר היה לסכם את כל הסיפור בעשרים עמודים. הדמויות היו לא מעניינות, אפילו מעייפות, לא היה אכפת לי מה'אסון הנורא' שתואר בספר. לא הרגשתי את הכנות מאחורי מעשי הזוועות שנעשו. הדמויות היו כמו בובות על מקלות עבורי. כל אחד מדבר בתורו אבל אף אחד לא אומר שום דבר משמעותי. אכזבה גדולה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Passionate
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

את הספר הזה ראיתי על מדף הספרים כבר לפני כמה שנים, ותמיד כשהרמתי אותו וקראתי את התקציר מאחורה, המילה 'מצורעים' הרחיקה אותי מקריאה אפשרית. למה שארצה לקרוא ספר על 'מצורעים'? אפילו בלי להבין הרבה את משמעות המילה 'מצורע' לא ממש רציתי לחשוף את עצמי לחוויות אי נעימות שכאלו. כעת כשנתקלתי בו באנגלית והתחלתי לרפרף על הביקורות המשבחות, אמרתי שאולי מגיעה לו הזדמנות.
מבחינת הרעיון, הספר הזה חידש לי על תקופה שלמה ביין וכרתים שלא ידעתי על קיומה. בעקבות הספר הזה חיפשתי מהי צרעת ומה עלה בגורלם של אלו שחלו בה. מבחינת הדמויות, הרגשתי שהן משורטטות היטב כמו קווים מנחים, אך לא היה בהן עומק רב או דמיון. הייתה ניגודיות כמעט מוחלטת בין האחות ה'רעה' לבין האחות ה'טובה'. אני הייתי יותר מתעניינת לראות דווקא מבט יותר מעמיק בסיבות מאחורי ההתנהגויות שקרו בספר. הייתי רוצה לקבל קצת יותר תקריב לחייהם של המצורעים. התיאורים לא היו קשים, או מזעזעים, או עוצרי נשימה. הם היו די שטוחים כמו הדמויות.
למרות זאת, נהניתי מן הרעיון, מן הרומנטיקה המעט קיטשית והברורה, מן הסיפור שכלל בתוכו מספר דורות של משפחה אחת ומתיאורי האווירה של האי ושל יוון. הייתי ממליצה על ספר זה כספר קריאה קליל וקיצי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Passionate
גבר חלומותי

גבר חלומותי

קרטיס סיטנפלד

ספר מעולה. הוא לא קל לעיכול אך גורם להרבה מחשבה. אנו, הנשים, מרבות לנתח כל סיטואציה, לתת משמעות לדברים שאין ראויים להתייחסות, לנבור ולדאוג ולבסוף להבין כמה הדאגות שלנו חסרות משמעות... חסרות משקל.
אני לא אגיד שאין בספר הזה חסרונות. הוא כתוב כמו פיסות יומן שלעיתים לא קשורות אחת לשניה, כשהסופרת מצפה מאיתנו להשלים עם המידע המועט, עם החורים בעלילה, עם דברים שלא מספרים עליהם. חסרה לי מעט התשובה לשאלה - מדוע האנה שמה את מערכות היחסים בחייה כמרכז? מדוע זה היה כה חשוב לה? השאלות האלו נותרות ללא מענה. ועדיין, זהו לא ספר רע. כל ספר שגורם לי לחשוב לעומק הוא ספר שמתקבל בברכה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Passionate
ליל כל המכשפות

ליל כל המכשפות

דבורה הרקנס

התלהבתי מאד מעצם הרעיון של 'ליל כל המכשפות' של דבורה הרקנס. כתבי יד נסתרים, מכשפות, ערפדים, חקר האלכימיה, זה כבר נשמע מרתק - אז איך רעיון כל כך מבטיח הפך לספר כל כך ארוך ומשעמם? הספר מתחיל בנקודה אחת, הנקודה שבה דיאנה מוצאת את כתב היד המכושף וממנו הוא נגרר ונגרר, שום דבר לא משתנה, מלבד העובדה שהיא מתאהבת בערפד בן אלף שנים שכבר ראה הכל אבל למרות הכל מאוהב בה מיד (והוא רכושן, שתלטן, וזכר אלפא דומיננטי) ממש סטייל 'דמדומים'. הספר לא מצליח להמריא, כל הזמן ציפיתי שמשהו כבר יקרה אבל הספר נמתח ונמרח כמו אופרת סבון ארוכה במיוחד. מונוטוני, משמים, עם יותר מדי פרטים שוליים ופחות מדי עלילה. אכזבה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Passionate
אמנות ההקשבה לפעימות הלב

אמנות ההקשבה לפעימות הלב

יאן-פיליפ סנדקר

אהבתי את הספר, את סיפור המסגרת ואת הסיפור הפנימי של הספר, שהוא בעצם - לב הספר. הספר מחביא בתוכו שכבות על גבי שכבות של אמונות, תחושות ורגשות. הרגשתי קצת כמו בתוך אגדה, ברחתי למקום אחר, כשקראתי אותו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Passionate
יער נורווגי

יער נורווגי

הרוקי מורקמי

התחלתי את הספר עם ציפיות גבוהות. קראתי הרבה ביקורות וציפיתי בקוצר רוח לרומן משובח. בהתחלה באמת התעמקתי בכתיבה, בתיאורים, בנופים וברגשות אך כשהבנתי שזה מה שכל הספר מכיל - התאכזבתי.
הספר מספר בעיקר על מה שלא קורה. רגשות בלתי ממומשים, תחושות שלא ניתן להביע, דיכאון והרגשת חוסר משמעות שמשתלטת על הכל לצד תיאורים מיניים שאיני יודעת מה תפקידם.
הגעתי עד האמצע והבנתי, כמו הגיבורים של הספר, שלהמשך הקריאה פשוט אין מטרה. אין לי עניין בספרים שמדכאים אותי ולכן הספר הזה הסתיים עבורי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Passionate

ביקורות נוספות על "במרחק נגיעה"

במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

אני חושבת שכל אלו שטוענים שלספר הזה יש עלילהה נדושה ובנאלית לא הבינו מה באמת המוקד של הספר: איך מרגישה נערה בגיל ההתבגרות שאין בה שום דבר מיוחד, בתוך חברה שבה המיוחד והמצטיין הוא נדרש. אני חושבת (וזה לא בר כביקורת, אלא פשוט כנסיון להסביר) שאלו שלא הבינו את הספר לא הבינו אותו פשוט כי הם לא היו שייכים לקבוצת ההזדהות הזו; כל אלו שבשבילם התיכון היה סתם עוד תקופה שעברה לידם, ולא ממש איתם, או אלו שהיו מאוד פופולריים ולא יודעים איך מרגישה הנורמליות.
כן, העלילה עצמה לא מיוחדת ולפעמים אפילו די צפויה, אבל לא העלילה היא המרכז פה. הספר הזה מעלה המון כאבים ושאלות, זכרונות ותהיות - גם לגבי עצמי - מה היה אפשר לעשות אחרת. אני לא בטוחה שהייתי ממליצה עליו לנערות שנמצאות בדיוק באותו המצב, כי אני חושבת שאם הייתי קוראת ספר כזה לפני עשר שנים הייתי עלולה להכנס לדכאון, או גרוע מזה - לאדישות נוראית כלפי הכל כדי לא להיפגע. זה ספר שצריך לקרוא ממרחק, כדי להבין אותו טוב יותר ולהבין עד כמה עמוק הסופרת חודרת כאן לעמקי תהפוכות הנפש של בחורה בתיכון.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•קאיה
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

ממרום גילי, ספר ורדרד שנסוב סביב חיי נערה מתבגרת אינו בחירה מובנת מאליה. אין הרבה ספרים טובים שמטפלים בתקופה הרגישה של ההתבגרות, ימי התיכון החמקמקים. יש הרבה ספרים לבני הנעורים, אבל לא לזה אני מתכוון. "במרחק נגיעה" נוגע בצורה ישירה בתחושת המגושמות של המתבגר, והכמיהה העצומה לקבלה, הקבלה החברתית וגם הקבלה העצמית. הספר טוב בגלל שהוא מבצע זאת בכזאת עדינות, רגישות וכנות לא מתריסה ובעיקר – מה שהופך אותו לשונה מספרים לבני נעורים ומסדרות טלויזיה דומות - הוא אמין עד כאב, בעיקר כשהוא מטפל בנושאים שמעוררים אי נוחות.

לי פיורה היתה נערה מצטיינת ממשפחה מתחתית מעמד הביניים במערב התיכון, ובהגיעה לכיתה ט' היא עוברת לפנימיה אליטיסטית (בעזרת מלגת מימון), שם היא הופכת מייד למישהי רגילה, לא חכמה ולא טיפשה, לא יפה ולא מכוערת. מישהי שלא שמים אליה לב. שונותה המעמדית ואופיה הופכים אותה לאאוטסיידרית, מישהי שמעדיפה להשקיף ממרחק בטוח, אבל שונותה לא סותרת את רצונה הנואש להשתייך, להיפך – הרצון הזה הוא זה שהופך אותה למעט מוזרה, והוא נולד ממנגנונים פסיכולוגיים ברורים. הבלבול המאפיין את הגיל הזה בא לידי ביטוי מאלף באבחנות הדקות כל כך של לי את האנשים סביבה ושל עצמה שדרים בכפיפה אחת עם עיוורונה העצמי, והכל כתוב בצורה נהדרת ורבת כישרון.

לא כולם יאהבו את הספר. יש מי שיוטעו לחשוב שמדובר בספר קלישאתי, בו המתבגרת היא גירסה אידיאלית יותר של הסופר, או הקורא. אלה ימצאו את הספר משעמם. לא ולא, לי היא לא נערה מהעולם ההוליוודי, היא לא תמיד עושה את הדבר הנכון, אתם לא תמיד תאהבו אותה (האם תמיד אהבתם את עצמכם המתבגר?), בעיני זו הסיבה שההזדהות שהיא מעוררת בי היא מוחלטת, גם כשרציתי לנער אותה זה בא מהמקום שנוגע כל כך ללב, היכן שכואב. אחרים אולי לא יתחברו מכיוון שתקופת ההתבגרות שלהם היא משהו שזכור להם לטוב בעיקר. אבל למי שפעם היו פצעים מהתקופה, אני לחלוטין ממליץ על הספר- לאלה אני רק אוסיף, תקראו אותו בזהירות כי האותנטיות והדיוק בכתיבה של קרטיס יכולים להחיות זיכרונות לא כל כך נעימים. לאו דווקא את אותם זיכרונות של לי עצמה, אלא כאלה שנולדים מאותם מאפיינים – לנתח ולפרש בצורה כפייתית כל תגובה והערה מהסביבה החברתית, להסתפק בהרבה פחות ממה שאתה ראוי לו, לתת פחות לאחרים ממה שהם ראויים לו ולהיפך – לתת הרבה למי שלא, התעסקות אובססיבית בפרטים זניחים ובעיקר - הנטיה לקריאה בין השורות כשהשורות עצמן כל כך ברורות...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מיליו
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

האמת?
לא כ"כ ברור לי איך הספר הנ"ל הפך לרב מכר.
העלילה לא נוסקת לשום מקום, התחושה היא שחוזרים שוב ושוב לנקודת ההתחלה, התיאורים מעורפלים מעט ואין שום מסקנות ברורות אחרי כל ההתנסויות השונות.
קראתי אותו בשנות העשרה המוקדמות ולא נהנתי.
חיכיתי במשך הקריאה כולה שהספר ינסוק- לצערי זה לא קרה וחבל, הרעיון עצמו לא רע בכלל...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עדי
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

בשפה קולחת ובגובה העיניים מגוללת הסופרת את סיפור חייה של לי פיורה , נערה צעירה , הלומדת בפנימייה פרטית המרוחקת מביתה , ומתארת את התמודדותה עם חיי החברה המורכבים וכללי המשמעת הנוקשים המתנהלים בביה"ס ובמיוחד קשייה בתחום המתמטיקה. קל מאוד להתחבר עם לי פיורה, להזדהות עם קשייה , התלבטויותיה חוסר הביטחון והדימוי העצמי הנמוך שהיא הפגינה לכל אורך הדרך . במהלך הקריאה אנו עדים למחשבות ולרגשות הכלואים בתוכה ועד כמה הייתה מודעת לחסרונותיה. חלק נכבד מהספר עוסק באהבתה הראשונה ל...ועד כמה אהבה זו הסיחה את דעתה ושיבשה את חייה. הסופרת מיטיבה לתאר את המתחולל בנפשה וכל נערה מתבגרת תוכל בנקל להתחבר לדמות ולהזדהות עימה. ארבע השנים שבהן שהתה לי בפנימייה הייתה עבורה חווייה אדירה למרות מורכבות חייה במקום ובמיוחד בשבוע האחרון שבו סיימה את התיכון . זהו לדעתי ספר לצעירים המתמודדים עם קשיים חברתיים ודימוי עצמי נמוך . זהו ספר שמעניק קורטוב של אופטימיות ואור בקצה המנהרה לכל אותם נערים ונערות
( במיוחד) המפלסים את דרכם בנבכי החברה הסוערים ונאבקים על מעמדם בחברה תובענית ולעיתים אטומה לצד ניצוצות של חברות אמיתית הממתיקה את חיי השגרה האפורים.
מומלץ מאוד לצעירים , למורים וליועצים .
במרחק נגיעה/ קרטיס סיטנפלד הוצאת כנרת 478 עמ'.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•שקדנית
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

אחר צהריים סתווי אחד [או אולי אביבי, לא זוכרת], קלטתי בזווית העין במדף של אחותי ספר לבן. ספר שלא קראתי! ועוד עם כריכה יפה כזו... מצוין. התיישבתי מיידית לקרוא.
בהתחלה הייתי בטוחה שזה ספר על חרדים, [בהשפעת השם והסדרה], אבל אז קראתי את התקציר והבנתי שלא, והתחלתי לקרוא.
אני לא יודעת אם הסיבה שלא אהבתי את הספר היא מקצועית או אישית.
אבל לא אהבתי את הספר.
בעיקר בגלל שהדמות הראשית הייתה מעצבנת מאין כמוה.
לי עושה את כל הטעויות האפשריות - ולא בחינניות. היא מתחברת לכל מי שלא רוצה להתחבר אליה, מתרחקת מכל מי שכן, ובאופן כללי השאירה עליי רושם של בחורה עם עמוד שדרה מספגטי ורגשי נחיתות .
הרבה-יותר-מדיי רגשי נחיתות.
אז אולי זה הקטע של הספר, וזו נקודת המבט שהסופרת מבקשת להעביר, אבל זה הפריע לקריאה -שלי, לפחות.-
כי היא הייתה כל כך מסכנה ואומללה- כ ל ה ז מ ן -שזה היה פשוט מרגיז לקרוא.
אבל ייאמר לזכותה של הסופרת שהיא הצליחה להעביר תחושות נעריות בדיוק מפתיע. מצאתי את עצמי מזדהה עם לא מעט מהמחשבות שלה. וקראתי את זה בתקופה שגם אני הרגשתי קצת אאוטסיידרית.
מה שהיה הכי מעצבן, [ועלול אולי לגלות את סוף הספר אז בזהירות], זה שכלום לא משתנה בחיים שלה. כלום. שום מהפך. היא מתלבטת ומתהפכת, בודקת, מנסה דברים, טועה אלף ואחת טעויות, משליכה את עצמה לקצה אחד ואז לקצה שני - וממשיכה להיות בחורה בינונית, חסרת אופי ומשעממת עד כאב. ומעצבנת.
שוב, אולי כל זה נובע מכך שהיא הזכירה לי את עצמי יותר מדיי, ואולי פשוט לא אהבתי את הספר כמו שלפעמים לא אוהבים ספרים, אבל אני לא ממליצה עליו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אור
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

ספר משעמם ורדוד לא אהבתי את כל ההתעסקות במין
זה מסוג הספרים שאתה יודע שאם היו נכתבים בידי אדם מוכשר יותר ובוטה פחות הם היו מעולים ומהנים

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נמנמית
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

למען האמת, עבר הרבה זמן מאז שקראתי את הספר. אבל אני עדיין זוכרת קטעים מסוימים, ואני זוכרת במיוחד את תחושת ההזדהות הנוראית שגרמה לי הגיבורה הראשית. כשקראתי את הספר, הייתי בת שבע עשרה כשקראתי אותו לראשונה, הרגשתי כאילו אני מסתכלת במראה. ושנאתי את מה שראיתי. לי, הגיבורה הראשית, היא אכן רגישה, אך היא רגישה בעיקר לעצמה. היא אנוכית, היא פוגעת ואדישה לאחרים. וזה טבעי, במיוחד לנערה בודדה ומיוסרת בגיל ההתבגרות.
נהניתי וכאבתי מהספר הזה, בגלל שהרגשתי שהסופרת, קרטיס סיטנפלד הנהדרת, מתארת במדויק רגשות ומחשבות, חוויות ודרכי התנהגות שהם גם שלי. הספר הזה גרם לי להיות קצת יותר מודעת לעצמי.
אני ממליצה על הספר בחום, במיוחד לנשים. אני חושבת שכל אחת תוכל להזדהות עם הרומן, ואולי גם ללמוד על עצמה דברים חדשים.

לפני 9 שנים•בודדה במערכה
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

לא ברור לי למה הספר הזה בקטגוריית ספרות מתורגמת ולא נוער.
זה ספר נוער מאוד ממוצע עם הקשקושים הרגילים, אני שונה, אני לא שייכת, אאוטסיידרית.. נו באמת, טוב שהיא לא הייתה הדמות הכי דומיננטית בפנימייה. מה שמלמד אותנו, חברים, שוני זו תחושה, לא בהכרח מציאות.
בכל מקרה הסופרת מצליחה לתאר חיים של בני נוער בצורה שהכי קרובה למציאות. קשה לי להגיד שהספר רע, סך הכל הוא זרם. יש לי תחושה שבני נוער כן יהנו ממנו, לכן אמליץ לצעירים שבנינו.. קשישים כמוני יאלצו להנות מספרות אחרת.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Addicted To Books
במרחק נגיעה

במרחק נגיעה

קרטיס סיטנפלד

את האמת אני קראתי אותו רק בגלל העטיפה שהיא היתה נראת לי מגניבה אז חשבתי שגם הספר יהיה טוה ומגניב! אבל הוא לא היה משהו! לא אהבתי בספר שהיה תלמיד בפנימיה שם שהיה יהודי והיא עשתה את הדמות שלו מזוויע! לא ממליצה עליו !

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אלינור
3.0
3.0
דירוג
5.0
לפני 16 שנים

“בשפה קולחת ובגובה העיניים מגוללת הסופרת את סיפור חייה של לי פיורה , נערה צעירה , הלומדת בפנימייה פר”

9/27
ביקורות על במרחק נגיעה
הבאה
little poseidon
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 7 שנים

“וואו, זה ספר שקשה להכיל. אני לא אכתוב עליו הרבה, כי באמת שאין כל כך מה. הדמות הראשית זו הדמות הראשית”