לין הלילה

גופי המצווח

בלב השמיים

צעקתך מתגברת

משוטטת

פורצת להיכל

צדק

ליני הלילה

נשמתי התלושה

בעולם של

אמת

תנוחי הלילה

אל תעמדי במשפט

הצדק אינו

אלא רגע אחד

פוקחת עין של יום ראשון

מה ההתמכרות הזאת להיות יחד?

וכמה כאב יש באלוהים המצטמצם?

צהריים שניים שאני ככה

מקופלת.

כמו הכביסה שממלאת לי את המיטה

(רק) היא לא מצטמצמת

מחבר האבודים

בדרך שחררתי את ידך

הלוחצת

ואבדתי

כעת אתה אלוהי האי שם

אור רחוק

ובבואי לתת לך שם

נותר לי רק

אינשם