"אסור לישראל לתלות בקהיליית המודיעין שלה תקוות רבות מדי ולראות בה יותר ממה שהיא באמת: דוגמה מצוינת למה שאומה קטנה, עם משאבים מוגבלים, יכולה להשיג בעזרת שימוש נכון במשאביה." (עמודים 357-358)
הספר "מרגלים לא מושלמים" מספר את תולדות קהיליית המודיעין הישראלי, מן היום שבו הוחלט על פירוק הש"י ועד לסיומה של מלחמת המפרץ. הספר מתאר את חבלי הלידה של המוסד, השב"כ ואמ"ן ובכלל זה מבצעים דוגמת חטיפתו של הצורר הנאצי אייכמן, גניבת המיג העיראקי והחדרתו והפעלתו של אלי כהן בדמשק. החלק המרתק ביותר בעיני בספר היה תיאור המאבק בטרור לאחר רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, בדגש על המאבק בארגון "ספטמבר השחור". בניגוד לספרים אחרים הספר מתאר גם את מאמצי המניעה, הסיכול והאבטחה של השב"כ ובכלל זה אגף האבטחה שלו: "ישראל המציאה חידוש ביטחוני: הכנסת מאבטחים צעירים וחמושים, בוגרי יחידות העילית של הצבא, לטיסות של חברת אל-על. מאבטחים אלה עברו אימונים מיוחדים, שהדגש בהם הושם על יכולתם להפעיל במהירות את כלי נשקם, כדי למנוע חטיפות בנוסח אלג'יר." (עמוד 162)
במקביל מתואר המאמץ ההתקפי של מערכת הביטחון לסכל טרור ולפגוע בבכיריו: "ראש אמ"ן אמנון שחק אמר בראיון לבמחנה, ביטאון צה"ל: 'כל מי שיכוון את מעשה הטרור נגדנו, צריך לדעת כי הוא עלול לשמש מטרה מתאימה עבורנו.' הוא חזר בכך על עמדה ששלטה בכיפת המודיעין בשנות השבעים ובראשית שנות השמונים." (עמוד 318) אחת הדוגמאות המובהקות למדיניות זו הינו מבצע אביב נעורים: "כשבעה חודשים לאחר אולימפיאדת מינכן הגיעה זרוע הנקם הארוכה של ישראל ללב העולם הערבי. המטרות היו מוחמד נג'אר (אבו-יוסוף) וקמאל עדואן, שני מפקדים בכירים של אש"ף וספטמבר השחור, ודובר אש"ף, קמאל נאסר. הם נהרגו בליל ה-10 באפריל 1973, בדירותיהם בלב ביירות, בידי יחידות קומנדו של ישראל. המבצע, שקיבל את שם הצופן 'אביב נעורים', היה דוגמה מובהקת למצוינות של תכנון דקדקני וביצוע מושלם של פעולה, ששילבה כוחות ימיים ויבשתיים. אך מה שהיה מרשים עוד יותר היתה עבודת ההכנה של המודיעין. עבודה זו התבטאה בהשגת המידע המדויק על כתובותיהם של שלושה מבכירי אש"ף, מעוזריו הקרובים של ערפאת עצמו, ובהכנת נקודות הנחיתה בחוף. לפי פרסומים זרים, המתינו שם לפושטים מכוניות מרצדס שכורות. עבודה זו היתה פרי שיתוף פעולה של אמ"ן והמוסד. זו היתה הפשיטה השנייה של הכוחות המיוחדים של ישראל על בירת לבנון בתוך ארבע וחצי שנים, והשתתפו בה אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק ויוני נתניהו, אז עדיין קצינים צעירים." (עמוד 168)
בהמשך מתואר המצוד שניהלו לוחמי המוסד, בפיקוד מייק הררי, ראש יחידת קיסריה, אחר עלי חסן סאלמה ואנשיו ברחבי אירופה עד לפרשה האומללה בלילהאמר. מצוד שלא פסק גם לאחר הכישלון המבצעי המשמעותי ביותר של המוסד אי-פעם: "קהיליית המודיעין של ישראל, אחוזת בושה וכלימה, לא יכלה אפילו לשאוב עידוד מן העובדה שכעבור חמש וחצי שנים, בינואר 1979, בכל זאת הצליחו סוכניה, כפי שטענו פרסומים זרים, לחסל את חסן סאלמה. החיסול נעשה בלב ביירות. מטען נפץ רב-עוצמה הוטמן מתחת למכוניתו ופוצץ בשלט-רחוק." (עמוד 170)
הספר, שהינו כתוב היטב באופן מפורט בהיר וקולח, מספק תיאור מקיף של תולדות המודיעין הישראלי, הכולל הישגים מופלאים ומושלמים לצד חשיפתם של כישלונות ומחדלים חמורים ובהם הטיפול בויקטור אוסטרובסקי, פרשת פולארד ועוד. מחברי הספר הינם עיתונאים בכירים הבקיאים המסקרים את תחום הביון שנים רבות. יוסי מלמן גדל בתל-אביב ובקיבוץ בית אלפא ושירת כלוחם בסיירת שקד, הוא עיתונאי ופרשן לענייני ביטחון, שהתמחה עשרות שנים בסיקור קהילת המודיעין של ישראל עבור עיתון “הארץ", אתר החדשות “וואלה" וכיום בעבור "סופהשבוע". הוא חתן פרס סוקולוב לתקשורת, עמית בקרן נימן בהרוורד ומחברם של עשרה ספרים בנושאי מודיעין וטרור. דן רביב הוא עיתונאי ותיק ב"סי־בי־אס" בעל ידע מעמיק על המזרח התיכון. הוא מתגורר בוושינגטון, מגיש תוכנית רדיו שבועית המשודרת ברחבי ארצות הברית וזכה בפרס מטעם “מועדון כתבי החוץ של אמריקה". מומלץ לאנשי קהיליית המודיעין, חובבי מורשת קרב והיסטוריה צבאית וגם לבני הנוער הרוצים להרחיב ידע!!!
