אני בדרך כלל לא מזכיר את שמות הוצאות הספרים שבהן יצאו הספרים שאני קורא, אבל נראה לי שגם הפעם "אחוזת בית" שהוציאה לאור בעבר את "חבורת העינב" של ג'ון פנטה לא רק שעשתה עבודה מצויינת בתירגומים אלא גם בבחירת שני רומנים, סיפורים שונים לכאורה אבל שפרט לערך הספרותי שלהם ברור שהקוראים מבינים בסופו של דבר את ההקשר שלהם.
נכון שהספר נקרא "הם יורים גם בסוסים", כי הוא שמוכר יותר לקהל, הוא כידוע גם עובד לסרט קולנוע אבל אני אישית נהנתי יותר מהקריאה של הסיפור השני, והוא "הייתי צריך להישאר בבית". חשבתי איך לתמצת את הספר לאלו מכם שעוד לא קראו אותו, כמובן בלי ספויילר ונראה לי שאפשר לתמצת אפילו עד כדי משפט אחד והוא הפתגם "לא כל נוצץ הוא זהב". התקופה בכל אחד מהסיפורים היא תקופת המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב של אמצע המאה שעברה, זו הסיבה כשקראתי על כך בביקורות שכבר התפרסמו על הספר באתר חשתי צורך לקרוא אותו ולא משנה שתכננתי לקרוא לפניו ספרים אחרים ממדף ההמתנה בספריה שלי.
בניגוד לספרים אחרים שקראתי וצפיתי בעיבודים שלהם לסרטי קולנוע התאכזבתי שלא מצאתי בסיפור ערך מוסף, בדרך כלל יש פרטים נוספים שאפשר למצוא אותם רק בספרים. מצד אחד יכול להיות שזה בגלל שצפיתי בסרט כבר מזמן ומצד שני זה אולי בגלל שאני מזהה את התקופה ההיא כתקופה של אנשים קשיי יום או של כאלה שעושים את דרכם לארץ המובטחת, קליפורניה, ואילו הסיפורים בספר מביאים את סיפורם של אנשים שאולי מצאו את מקומם אבל עדיין לא מצאו כלכך את עצמם.
מה שבכל זאת משאיר את התקופה המדוברת כתקופה שלי (מכל התקופות בהיסטוריה האמריקאית אני חש הכי קרוב אליה, מבחינה ספרותית וגם מוסיקלית) הם כל האיזכורים בשמות שהיו לאורך כל אחת מהעלילות. קחו לדוגמא את שמו של אל ג'ולסון (1950-1886), זמר, קומיקאי ושחקן אמריקאי שהזכרתי אותו בתוכנית הרדיו האחרונה, לפי שעה שגיל מטוס ואני ערכנו והגשנו ב"קול הקמפוס".
רק לצורך ידע כללי ג'ולסון היה מי שגם שר את Sitting on the top of the world בפסקול הסרט "קינג קונג" שלא קישרתי אותו כסרט מאותה תקופה אלא רק בעיבוד שלו מחדש, לפני כמה שנים, וגם עלילת הסרט לא שונה בהרבה מסיפורם של אלה המחפשים את עצמם בתעשיית הסרטים בהוליבוד.
















