ביקורת ספרותית על סופו של מיסטר Y מאת סקרלט תומס
ספר טוב

---

נתקלתי בשמו לראשונה דרך פרסום ברדיו: עד היום אני זוכרת את הצחוק המלאכותי, שהיה אמור לצמרר אבל היה פתטי...אז החלטתי שהספר הזה כנראה לא בשבילי. עבר זמן, קיבלתי המלצה, הישגתי אותו ואז היתה הכריכה: לא שהיא לא יפה, אבל אותי היא דחתה מלקרוא. ספרים, מסתבר, הם כמו אנשים: הרבה פעמים אנחנו קובעים עליהם דעה עוד לפני הקריאה בגלל דברים לא ממש רלוונטיים...

אריאל מנטו היא צעירה אינטליגנטית מאד וגם מופרעת: היא פליטה של ילדות איומה, עם אם מזניחה ולא מתעניינת, שגדלה להיות אשה הנוטה לפגוע בעצמה, מוכנה לעשות הרבה כדי לרָצות (הרבה) גברים, עושה דוקטורט בנסיונות מחשבה וחיה בדלות עם מעט מדי כסף ויותר מדי חודש. והעיקר - היא מכורה לידע ומוכנה לדלג כפרפר מפיסת ידע אחת לשנייה מנסה לבלוע את כל הידע שתוכל להכיל. יום אחד היא נתקלת במקרה (או שלא. חלק ממה שהספר טוען הוא שאין מקריות) בספר נדיר ביותר, שהיא זקוקה לו לצורך התואר.

הספר כתוב נפלא, מלא ברעיונות - רבים מהם חדשים ויצירתיים - מתבסס על פיזיקה (קוואנטים, קוורקים, תורת היחסות) שאין לי מושג בה, אבל מתבסס גם על מציאות חלופית, על אפשרויות של עולם אחר משלנו, עם הסברים אחרים משלנו.
לפני שכתבתי ביקורת עליו עברתי על הביקורות שנכתבו. מצאתי פערים עצומים בין הקוראים - מ"בזבוז של זמן" ועד "ספר מעולה". מאנשים שהתפעלו מהיצירתיות הנשפכת ממנו - עד קוראים שאמרו עליו "גועל נפש" ו"לא הצלחתי לקרוא מעבר למספר עמודים".

אהבתי אותו מאד. לפעמים הוא גרם לי מחנק ברעיונותיו, כך שהייתי צריכה לעצור ולנסות להבין מה קראתי עכשיו. בתור מי שמכירה אישית (כמוכם, כנראה...) את ההתמכרות לידע, הסקרנות לגבי כל נושא חדש, הצורך לבדוק את גבולות התבונה, נהניתי לגלות סופרת אינטליגנטית (לא טריוויאלי) שמצליחה להעביר את חשיבתה המופשטת לאחרים. אז מי שעוד לא קרא - שווה לנסות. אולי אתם מאלה שיאהבו ואז הרווחתם. ואם לא - אכזבתכם עלי.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על סופו של מיסטר Y