הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 במאי, 2012
ע"י חיה
ע"י חיה
בקורת על הספר עאידה – סמי מיכאל
אישית לא הצלחתי להתחבר אל גיבור הספר ולהזדהות איתו.
אינני יודעת אם הספר הוא דרמה או רומן או שהוא בא לספר לנו על תקופתו של סאדם חוסיין בעיראק או על מצב היהודים שנשארו שם?
למרות שכמה פעמים הוא עצמו אומר שהוא רוצה להיות היהודי האחרון בעיראק עדיין לא ברור לי למה הוא בכלל נשאר ? . הרי אהובתו ממילא מתה מזמן וכל חייו עתה הם בדידות וחיי פחד, מתוארת ידידות מוזרה לנאזר, הקצין האכזר , ידידות קרה ללא הערכה או אלו רגשות הדדיים זו ידידות קרה ומלאת בושה. והכי חשוב משאירה את זכי ללא כל אישיות וללא סיבות להשארות . הוא לא מצליח להמחיש את געגועיו לעיראק ארצו הישנה או למשפחתו שחיה פעם שם. אמנם ישנם כמה תיאורי זיכרונות אך הן מובאות כעובדות וכמעט ללא רגשות , אז מה יש בו בזכי ? לא ידוע אם הוא אדם טוב , אם הוא בעל חוש הומור ? גם תאור אהבתה של נור אליו קצרה ובהחלט לא ברורה , האם הוא היה נער מיוחד ? יפה ? גם אהבתו שלו לנור מאוד דלה ולא משכנעת , אהבה זו מתוארת שוב בעובדות יבשות וכמעט ללא רגשות , למרות שהרי בגלל אהבתו לנור הוא נשאר בסכנה לבדו בעיראק !
אם הספר הוא סיפור אהבתם של זכי ועאידה לצערי גם אהבה זו אינה משכנעת כי אין בה לא רגשות ולא תחושות אלא כולה רצופה בעובדות ובתאור חיי יום יום התלויים במערכת יחסים שלעיתים אפילו קרירים.
לכן אני חושבת שדמותה של נור מסמלת עבור הסופר את האהבה למולדת הישנה שהייתה ואיננה עוד , דמותה של עאידה משמשת לסופר כסמל כדי לתאר את מצבה של עיראק בהווה.. בדמותם של מיעוטים נרדפים בעיראק של סאדם חוסיין כורדים, יהודים, או שיעים במצבם נאנסים מוכים ונרדפים ע"י אנשי מוכבארת פשוטים המבצעים חיסולים אכזריים ללא כל רגשות
המיעוטים כמו עאידה נותרו בעיראק מפוחדים ומגורשים מאדמה ובית , הם נשארו בה ללא זכות דיבור או הבעת רגשות ללא הגנה או אפשרות תגובה. מצבם כמו עאידה המתוארת כנסיכה אצילה אך אילמת . פגישתם של זכי ועאידה שהושלכה כגוויה על סף דלתו הוא סיפור מצבן של אותן אוכלוסיות אצילות החיות בעיראק של היום, הם נרדפים ומושלכים כגוויות מעונות שנותרות בה פצועות מוכות ואילמות.
חיה הלר
0547-568823
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת