ביקורת ספרותית על טעמה העצוב של עוגת הלימון מאת איימי בנדר
ספר בסדר

---

הביקורת עומדת להיות מבולגנת אז ראו הוזהרתם.

את הספר הזה ראיתי לראשונה באתר סטימצקי במבצע.
כשקראתי את התקציר הסתקרנתי והתמונה של לימונים בתבנית ביצים משכה אותי.
למען האמת זה די שיעשע אותי לראות לימונים במקום ביצים בהתייחס לזה שביצים זה אחד המרכיבים העיקריים בעוגה ופה מדובר על עוגת לימון(זה די מצחיק אם תתייחסו לזה ככה).

לא היו לי ציפיות גדולות מהספר.

כשהתחלתי לקרוא אותו אני שמתי לב שאין בכלל מרכאות כשמישהו מדבר.זה מאוד הפריע לי.
משום מה הרגשתי שאני קוראת מתוך יומן ולא מתוך ספר וזה הרגיש לי כאילו הסופרת אף פעם לא קראה ספרים,כי היא כותבת בצורה כל כך מיוחדת ולא דומה לאף צורת כתיבה שנתקלתי בה בכל הספרים שקראתי.
אני קראתי את הספר והייתי מרותקת לרוז ולכל מה שקשור בה.להתפתחות העניינים בינה לבין גורג' לתקשורת בינה לבין ההורים שלה ואח שלה,למוזרות של סבתא שלה ולכל מה שקורה לה אחרי הביס הראשון מלא ברגש שלה מעוגת הלימון.
זה קצת הרס לי כשהיא הגיעה לגיל 12 ובמיוחד כשהיא הפכה לנערה כי אז היא בבת אחת הפכה למישהי אחרת ולחשוב בצורה שיטחית ומעצבנת.אבל לא התייחסתי לזה והמשכתי לקרוא.
ואז הגיעה נקודת השיא.
כשהיא מגיעה לבית של אח שלה.היה את הקטע הזה עם הכיסא שלא הבנתי מה קרה שם(אם יש מישהו שקרא את הספר וכן הבין אני אשמח אם הוא יסביר לי).
נקודת השיא היא קצת לפני עמוד 200 ובזמן שקראתי הייתי מתוסכלת.
אני התחבטתי ביני לבין עצמי.מצד אחד רציתי להמשיך לקרוא והרגשתי שעומדות לצאת לי העיניים מרוב מתח ומצד שני רציתי פשוט לקחת את הספר ולקרוע את הדפים אחד אחד אבל גם לא הייתי מסוגלת לעשות משהו לספר(בכל זאת אהבת חיי זה ספרים) וגם קראתי את הספר בשבת ואני שומרת שבת ואסור לקרוע בשבת.
אז הברירה היחידה שלי הייתה לעשות הפסקה עם הקריאה ולהוציא את העצבים על כדור הפינג פונג המסכן.
בקיצור,השתגעתי.
ואני בכלל לא יודעת למה!
אני חושבת שאני היחידה שהספר הזה שיגע אותה אני אשמח לשמוע ממישהו הזדהות.

אחרי נקודת התפנית היתה ירידה משמעותית מאוד וקיצונית.
וככל שהמשכתי בקריאה הספר הפך להיות יותר ויותר לא מובן.זה היה פשוט אסון.מצאתי את עצמי חושבת לעצמי כל שניה מה אני קוראת בכלל ולא הבנתי מה קורה בעלילה.הלכתי לאיבוד וזה רק הלך והחמיר.
והכי גרוע זה שהגעתי לעמוד האחרון וקיללתי את הסופרת בלב כי לא הבנתי בכלל מה קורה ומה נסגר עם אח שלה!

אכזבה גדולה.אני כנראה אחזור לספר עוד חמש שנים מה יודע אולי דרך החשיבה שלי תשתנה ואני אצליח להבין את הספר הזה.
אני מתחרטת שהגעתי אליו בכלל.

» ביקורות נוספות של אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
» ביקורות נוספות על טעמה העצוב של עוגת הלימון